שולחן ערוך חושן משפט כו א
שולחן ערוך חושן משפט · כו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשרים לדון בו) אפי' בדין שדנים בדיני ישראל ואפי' נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור וכל הבא לדון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת מרע"ה:
- הגה: ויש ביד ב"ד לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד עכו"ם מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד) וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו"ם (ריב"ש סי' ק"ב) ואפי' אינו דן לפני עכו"ם רק שכופהו על ידי עכו"ם שיעמוד עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פרק הגוזל קמא).
ועיין לקמן סי' שפ"ח מי שהלך בערכאות של עכו"ם ונתחייב בדיניה' ואח"כ חזר ותבעו לפני דייני ישראל י"א שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח) וי"א דנזקקין לו (מרדכי בפרק הגוזל בתרא) אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עכו"ם (מהר"מ מירזבורג) והסברא ראשונה נ"ל עיקר:
מפרשים
אסור לדון בפני דייני עכו"ם: כתב בת"ה אפי' בדבר המותר למעבד דינא לנפשיה מ"מ אסור לעשותו ע"י עכו"ם הביאו ד"מ כאן וכתבו מור"ם בהגהת ש"ע לעיל בסי' ד' ע"ש:
אפילו בדין שדנין כדיני ישראל: ילפינן לה מדכתיב ואלה המשפטי' אשר תשים לפניהם ולא לפני עכו"ם דמשמע אפילו אלו המשפטי' עצמן שדנין דייני ישראל לא ישמע על פיהן לדון לפניהן:
וכאלו חירף וגידף: ילפינן לה מדכתיב בפ' האזינו כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים כן פרש"י ורמב"ן בר"פ ואלה המשפטים:
והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה: דמדהניח דייני ישראל והלך לפני דייני עכו"ם מראה כאלו תורת מרע"ה ומשפטיו אינו אמת ח"ו:
רק שכופיהו ע"י עכו"ם כו': ואפילו שהוא אלם וסרבן מלציית דין ישראל ה"ל להלוך לפני דייני ישראל ליטול רשות מהם ואז הן היו נותנין לו רשות להוציא את שלו ע"י דייני עכו"ם ולא שהם יכפוהו לעשות מה שדייני ישראל אומרי' לו כי א"צ לכך להרא"ש והטור וכמ"ש בפר"ד כאן וגם לעיל ר"ס ב' ע"ש וכמשמעות דברי המחבר בסעיף שאחר זה:
וי"א דנזקקין לו: עמ"ש בהגד"מ:
אם לא שגרם הפסד לבעל דינו: נראה דהאי גרם הפסד לבע"ד ל"ד הוא אלא ה"ה אם כבר שילם לו ע"פ דיניהן אף שבדין ישראל נתחייב לו יותר אין שומעין לו לדונו מחדש:
(א) וכאלו חרף וגדף וכו'. ע' בתשובת מהרא"ן ששון סי' ס"ב:
(א) שלהם: כתב בת"ה אפילו בדבר המותר למיעבד דינא לנפשיה מ"מ אסור לעשותו על ידי עובד כוכבים וכתבו הרמ"א בהג"ה לעיל סי' ד'. סמ"ע.
(ב) הפסד: וה"ה אם כבר שילם לו בדיניהן אף שבדין ישראל נתחייב לו יותר אין שומעין לו לדונו מחדש. סמ"ע.