שולחן ערוך אורח חיים תרצו ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תרצו · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים:
- הגה: ומ"מ ילך ילבהכ"נ לשמוע יאהמגילה (תוספות פ"ק דמ"ק) ואם יוכל לאסוף מנין לביתו לקרות המגילה עדיף טפי (מהרי"ל) יבויש אומרים שאין אבילות נוהג בפורים לא בי"ד ולא בט"ו (הרא"ש ומנהגים) וכן נוהגין ואפילו אבילות יום ראשון נדחה מפני פורים (ד"ע) אבל יגדברים שבצנעה נוהג ואף על פי שאין נוהג אבילות בפורים ידעולה לו למנין ז' ימי אבילות כמו שבת וכן פסק הרב בעצמו בטור י"ד סי' ת"א:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
וי"א שאין אבילות נוהג כו'. ולכאורה משמע שי"א זה חולק על מ"ש תחלה דילך לב"ה לשמוע המגילה הא בשעת התפלה לא ילך שם ע"ז חולק הי"א וס"ל דיכול לילך לבה"כ אף בשעת התפלה וזה אינו דהא הי"א הוא הר"מ מרוטנבורג שהביא בטור וכ' שם שיתפלל בבית ואח"כ ילך לשמוע מ"מ וא"כ האי הי"א אינו חולק אלא על מ"ש שנוהג אבילות בפורים דהיינו שעושה מעשה אבילות בפרהסיא בזה ס"ל דלא יעשה כן והליכה לתפלה אסור' ולא מקרי זה פרהסיא דלא ניכר שעוש' כן משו' אבילות. ונ"ל כיון דאין אבילות בפורים בפרהסיא אין לקרות בבית הכנסת בע"ש קודם ברכו לילך נגד האבל דאין להזכיר שם אבל בפרהסיא אלא ילך לבה"כ בלא קריא':
מגן אברהם
(ו) ומ"מ ילך לבה"כ: צ"ע דהא הרב"י פסק בס"ה שלא יצא מפתח ביתו א"כ ה"ל לכתו' בל' י"א וכו':
(ז) וי"א שאין אבילו' וכו': ב"ח ורש"ל ופרישה העידו שהמנהג להתאבל וכ"כ מהרי"ל ועכשיו גרירי עלמא בתר דברי רמ"א, ונ"ל דיזהר בכולם חוץ מנעילת הסנדל וישיבה ע"ג קרקע מפני הבריות ומכ"ש שאסור לראות כל מיני שמחה:
(ח) דברים שבצנעא וכו': ויתפלל בביתו ואח"כ ילך לבה"כ לשמוע מגילה (טו' וכ"מ בלבוש) מיהו משמע בטור דבשחרית הולך לבה"כ לתפלת עיין ביורה דעה סי' שצ"ג:
(ט) עולה לו למנין: ואפי' מת בפורים וכמ"ש סי' תקמ"ח ס"ב:
באר היטב
(ה) לשמוע: צ"ע דהא הרב"י פסק בס"ה שלא יצא מפתח ביתו ואם כן ה"ל לכתוב בלשון י"א וכו'. מ"א.
(ו) אבילות: ב"ח ורש"ל ופרישה העידו שהמנהג להתאבל וכ"כ מהרי"ל ועכשיו גרירי עלמא בתר דברי רמ"א ונ"ל דיזהר בכולם חוץ מנעילת הסנדל וישיבה ע"ג קרקע מפני הבריות ומכ"ש שאסור לראות כל מיני שמחה. מ"א.
(ז) שבצנעה: ויתפלל בביתו ואחר כך ילך לבה"כ לשמוע מגילה טור וכ"מ בלבוש מיהו משמע בטור דבשחרית הולך לבה"כ לתפילה עיין ביורה דעה סי' שצ"ג מ"א וכתב הט"ז ונ"ל כיון דאין אבילות בפורים בפרהסי' אין לקרות בבית הכנסת בע"ש קודם ברכו לילך נגד האבל דאין להזכיר שם אבל בפרהסי' אלא ילך לבה"כ בלא קריאה עכ"ל.
(ח) למנין: אפי' מת בפורים. מ"א.
משנה ברורה
(י) ילך לבהכ"נ לשמוע וכו': ומה שכתב בסעיף ה' בסופו דלמחרת לא יצא מפתח ביתו מיירי כשיש לו מנין בביתו אף דבעלמא קריאה בצבור עדיף טפי:
(יא) המגילה: אבל תפלת מעריב יתפלל בביתו:
(יב) וי"א שאין וכו' וכן נוהגין: אף שהב"ח ועוד אחרונים כתבו שבמקומם היה המנהג להתאבל אבל כבר כתב בשע"ת בשם כמה אחרונים להקל ושכן פשט המנהג במדינות אלו ובפרט בענין חליצת מנעלים וישיבה ע"ג קרקע בודאי אין להחמיר ומ"מ יראה למעט במיני שמחה שעושין. כתב בתשובת בנין עולם סי' ל"ה לענין לקרות האבל המגילה בביהכ"נ אם אין שם אחר שיודע לקרות כ"כ בנקודות ובטעמים ובדקדוק האותיות טוב יותר שיקראנה האבל כמ"ש ביו"ד לענין להתפלל בשבתות ויו"ט:
(יג) דברים שבצנעה נוהג: הנה ט"ז כתב דהליכה מביתו לתפלה אסור גם לדעה זו ולא מקרי זה בפרהסיא דלא מינכר שעושה כן משום אבילות ובמ"א כתב דמשמע בטור דבשחרית הולך לבהכ"נ להתפלל ועיין בפמ"ג שכתב דהמיקל להתנהג כן לא הפסיד וכ"כ בדה"ח דשחרית הולך לתפלה בבהכ"נ:
(יד) עולה לו למנין שבעה: אפילו מת בפורים: