שולחן ערוך אורח חיים תרפח ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המפרש בים והיוצא בשיירה יטואינו מוצא מגילה להוליך עמו, כ*יקראנה בשלושה עשר או בשנים עשר או באחד עשר בלא ברכה. ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, יש אומרים שקורא כאאפילו מתחילת החודש.

הגה: והכי נהוג. ומיהו אם נזדמן לו אחר כך מגילה, כבחוזר וקורא אותה ביום י"ד; אפילו קראה תחילה ביום י"ג, מכל מקום קרא אותה שלא בזמנה (כל בו ובית יוסף).

מפרשים

ט"ז

מ"מ קרא אותה שלא בזמנה. נ"ל דהך קריא' של י"ד היא בברכה דהא זמנה היא וכן מ"ש בסעיף שאח"ז קורא אותה בט"ו היינו ג"כ דינה בברכ' דכן משמעות סתם קורא:

מגן אברהם

(יא) יקראנ' בי"ג:    בקיבוץ עשרה דשלא בזמנ' בעי' י' ועיין סוף סי' תר"ץ ובהג"א מסופק אי סגי בקטנים (מ"צ): אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור ולקרותן בשני (בד"ה ד"מ ב"ח):

(יב) קורא אות' בט"ו:    בלא ברכה (ב"י ש"ל):

באר היטב

(ח) בי"ג:    בקיבוץ י' דשלא בזמנה בעי י' ובהג"א מסופק אי סגי בקטנים. מ"צ.

(ט) ביום י"ד:    בברכה עיין לבוש.


משנה ברורה

(יט) ואינו מוצא מגילה וכו':    דאם היה מוצא מחויב ליקחה ולקרות בי"ד:

(כ) יקראנה בי"ג וכו':    בקיבוץ עשרה דשלא בזמנה בעי י' [ועיין במאירי דבדיעבד אף ביחיד יוצא ועיין לקמן ס"ס תר"צ במשנה ברורה] אכן אפשר דסגי בקטנים הואיל והוא רק משום פרסומי ניסא. ועיין בר"ן שמסתפק לענין בני הכפרים שמקדימין לקרותה אי מחוייב לקרותה גם בלילה או די בקריאה דיום ופשוט דה"ה לענין מפרשי הים ויוצא בשיירא ומדברי הטור משמע קצת דצריך לקרות גם בלילה. ודע עוד דהא דהקילו לבני הכפרים או למפרשי הים הוא רק לענין קריאת המגילה אבל סעודת פורים וכן משלוח מנות ומתנות לאביונים לא יקיים אלא בזמנה:

(כא) אפילו מתחלת החדש:    דכתיב והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה וגו':

(כב) חוזר וקורא אותה ביום י"ד:    היינו בברכותיה דהא זמנה היא:

ביאור הלכה

(*) יקראנה וכו' בלא ברכה:    עיין בטור כי יש מהראשונים דסברי שהאידנא דנתבטל הדין שבני כפרים יכולים להקדים ממילא אין קורין שלא בי"ד בשום גווני:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש