פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרל יב

שולחן ערוך

יכול לעשות מחבירו דופן לסוכה להכשירה ואפילו ביום טוב ובלבד שלא ידע אותו שהועמד שם שבשביל מחיצה הועמד שם אבל בחול אפילו אם הוא יודע שפיר דמי:

הגה: ואפילו ביום טוב אינו אסור אלא באותן שלש דפנות המתירים הסוכה אבל בדופן רביעית שרי (השגת הראב"ד והמגיד פרק ד' דסוכה). ועיין לעיל סימן שס"ב סעיף ה':

מפרשים

מגן אברהם

(יט) שלא ידע:    דאז הוי כמחיצ' העשויה בשוגג אבל בהמה הוי כעץ בעלמא ואסור להעמידה בי"ט לדופן ג' וכ"כ רי"ו:

באר היטב

משנה ברורה

(נד) מחבירו וכו' - ודוקא מחבירו אבל בהמה אסור להעמידה ביו"ט לדופן שלישי להכשיר הסוכה ואפילו אם לא יקשרנה רק ע"י עניבה:

(נה) להכשירה ואפילו ביו"ט - כגון שנפל דופן סוכתו והוא רוצה לקיים מצות סוכה לאכול ולשתות שם יכול לבקש אדם שיעמוד שם עד אחר עת אכילתו. ומסתימת הפוסקים משמע לכאורה דבנתרצה לעמוד שם אף שאינו יודע על מה ולמה מ"מ אין לחוש שמא ילך בתוך כך אך על עכו"ם בודאי לא יכול לסמוך בזה:

(נו) אבל בחול וכו' ש"ד - שהרי מותר לעשות מחיצה בחו"ה:

(נז) אבל בדופן רביעית שרי - דכיון דיש הכשר סוכה מכבר לא מקרי תו בנין רק תוספות על אוהל עראי ושרי. וה"ה דמותר לעשות בכלים דופן רביעית ביו"ט מטעם זה אבל דופן שלישית אסור שהוא מכשיר הסוכה בזה והוא בכלל עשיית אוהל עראי דאסור ביו"ט [גמרא]:

ביאור הלכה

(*) ובלבד שלא ידע וכו':    דהויא ליה מחיצה העשויה בשוגג שמותר לטלטל על ידה. מגן אברהם והוא מפירוש רבינו יהונתן ורש"י פי' מפני שאין דרך בנין בכך ועיין בלבוש דאם ידע שבשביל מחיצה הועמד הוי דרך קביעות ומחיצה קבוע ואסור לעשות כן ביו"ט וכו' עכ"ל והאי לישנא ל"ד דהא מוכח בגמרא שם דהוי רק אוהל עראי אלא ר"ל מפני שהוא דרך בנין כשיודע שעומד לשם מחיצה [כדמוכח מפירש"י] הוא מתנהג בזה דרך מחיצה קבוע ואסרוהו רבנן אבל לעולם הוא בכלל עשיית אוהל עראי ואסור לכתחלה:





▲ חזור לראש