פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרל ה

שולחן ערוך

כשהכשירו בשתי דפנות העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח אפילו אם יש בשתי הדפנות פתחים הרבה שאין בהם צורת פתח שכשתצטרף כל הפרוץ יהיה מרובה על העומד כשרה (רק שלא יהיו הפתחים בקרנות כי המחיצות צריכין להיות מחוברים כמין ג"ם) (ר"ן) ובלבד שלא יהא בהם פירצה יתירה על עשר אמות ואם יש בה צורת פתח אפילו ביתר מעשר ולהרמב"ם אפילו יש לה צורת פתח אם יש לה פירצה יותר מעשר פסולה אלא אם כן עומד מרובה על הפרוץ:

הגה: ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו). ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות עדיף אז לעשות שלש מחיצות שלימות מארבע שאינן שלימות (מהרי"ל):

מפרשים

מגן אברהם

(ה) הפרוץ יהיה מרובה:    נ"ל דעכ"פ בעינן בעומד שיעור מקום או שעושה ד' דפנות כמ"ש ס"ב:


(ו) מרובה על העומד:    פי' עם שתי הדפנות הפרוצות אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור:


(ז) בקרנות:    פי' בכל הקרנות אבל אם ב' מחיצות מחוברין שרי וכ"כ הר"ן בהדיא כמ"ש ס"ב:

באר היטב

(ד) הפרוץ:    פי' חשבינן הפרוץ משני רוחות הפרוצים לגמרי עם הפירצ' שבחלל הפתחים והוא בכלל מרוב' על העומד שיש בשני המחיצות והטפח ואז מותר אבל עכ"פ יהיה במחיצות עצמן עומד מרוב' על הפרוץ. וכתב הט"ז נראה לי דיש חילוק בדבר כשאין פירצה גדולה רק כל הפירצות כל אחד בפני עצמו פחות מג' אז מותר אפי' בפרוץ מרוב' באות' מחיצ' כיון דאמרי' לבוד הוי כל העומד כסתום משא"כ אם יש פירצ' אחת גדול' יותר מג' טפחים אז צריך שיהי' עכ"פ באות' מחיצ' עומד מרוב' אלא הקולא בזה דאע"פ שבכלל הפרצה הזה פרוץ מרוב' ע"ש.


(ה) בקרנות:    פי' בכל הקרנות אבל אם שני מחיצות מחוברים שרי. מגן אברהם.


(ו) שלימות:    כתב מט"מ נהגו לעשות עיגול בתוך הפתח אבל אותן סוכות הבנויות משנ' לשנ' בפתח גמור א"צ אותו עיגול ואפי' מנהגא ליכ'. כתב מהרי"ל מהר"ש היה מסמן למחיצות הסוכ' כדי לראות סדר עמידתן שלא ישנה משנה לשנה וכן הוא בירושלמי והקמות את המשכן כמשפטו וכי יש משפט לקרשים אלא קרש שזכ' ליתן בצפון ינתן לעולם בצפון.


משנה ברורה

(כב) כל הפרוץ יהיה מרובה וכו' - ר"ל ע"י הפירצות שיש בשתי הדפנות עם שתי הדפנות הפרוצות יחד יהיה הפרוץ מרובה על העומד אבל אם באותן שתי הדפנות השלימות פרוץ שבהן מרובה על העומד שבהן אסור. ודוקא אם הפרצות הם יותר משלשה טפחים אבל אם הם פחות משלשה טפחים כלבוד דמי והוי כסתום ואין שם פירצה עליה ועיין במ"א ריש הסימן שדעתו דדוקא אם עושה הסוכה מארבעה דפנות אבל אם עושה משלשה דפנות לא מהני מדרבנן ע"י לבוד:

(כג) על העומד - ודוקא אם בעומד יהיה על כל פנים שיעור מקום חשוב דהיינו פס של ד' טפחים:

(כד) רק שלא יהיו הפתחים וכו' - היינו אפילו אם עשויות בצורת הפתח דאף דלענין שבת ע"י צורת הפתח הוי כסתום ממש לענין סוכה חמור יותר דבעינן שיהא שתי דפנותיה מחוברות ממש בזוית ולא ע"י צוה"פ:

(כה) בקרנות - בקרן הי"ל לומר דהא מיירי המחבר בדליכא בסוכה אלא ב' דפנות שלמות דליכא אלא קרן א' אלא דהרמ"א אתי לאשמועינן אף היכי דעושה הסוכה של ד' דפנות שלמות שאין לו לעשות פתחים בכל קרנותיה דאז לא ישאר לו שתי דפנות מחוברות יחד אבל אם ירצה לעשות פתחים בשאר קרנותיה ולהשאיר שתי דפנות מחוברות יחד אה"נ דשרי:

(כו) ובלבד וכו' יתירה על עשר אמות - דאז אפילו עומד מרובה על הפרוץ אסור דנחשבת לפרצה ולא לפתח:

(כז) צורת פתח אפילו ביתר מעשר - דעכשיו פתח מקרי ואין שם פירצה עליה:

(כח) לעשות מחיצות שלמות - ר"ל שלא ע"י עצות של לבוד וצוה"פ ובהלכות של ר' יצחק גיאות ראיתי שכתב ג"כ דלמצוה מן המובחר בעינן שיהיה ג' דפנות הסוכה סתומות מכל רוחותיה ולא יהא מקום פתוח אלא מקום הפתח בלבד:

ביאור הלכה

(*) העשויות כמין ג"ם בטפח וצורת פתח וכו':    הנה לכאורה העתיק המחבר בזה את דברי הברייתא השנויה בגמרא יתירה שבת על סוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ משא"כ בסוכה והנה לפי מה שביארו הט"ז ומ"א את דברי השו"ע שכתב שכשתצטרף כל הפרוץ וכו' דהיינו דוקא עם הפירוץ שיש בשתי הדפנות ובשתי הדפנות השלימות עומד שבהן מרובה על הפרוץ כפירש"י קשה דא"כ גבי שבת נמי לפי מה דקי"ל לגבי שבת צורת הפתח הוי כסתום וכ"ש לבוד דבודאי הוי כסתום בכל מקום וגם קי"ל דשלש מחיצות בודאי הוי רה"י א"כ גבי שבת נמי יהיה מן התורה רה"י בכהאי גווני ועל רש"י גופא לא קשה לי דרש"י פירש משא"כ בסוכה דסגי ליה בשתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח וכו' ר"ל וקאי זה על דינא דאורייתא דסגי בטפח ואינו צריך צוה"פ כמו שכתב הב"ח ובאופן זה בשבת בודאי אינו רה"י אם יצטרף עוד פרצות בשתי הדפנות השלימות עד שבפרצה הגדולה שיש בדופן השלישי עם אלו הפרצות יחד לא יהיו עומד מרובה על הפירוץ אבל לפי מה שכתב השו"ע בעשיית כמין ג"ם בטפח וצורת הפתח קשה ואף את"ל דבשבת נמי אף דשלש מחיצות הוי דאורייתא מ"מ מצטרף הדופן רביעית הפתוחה עם הפרצות הנמצאות בשלש הדפנות ג"כ קשה דהלא בס"ה יש עומד מרובה על הפרוץ דהלא תחת דופן רביעית הפתוחה יש דופן ג' שנעשה ע"י לבוד וצוה"פ ועוד יש ב' דפנות שעומדן מרובה על הפרוץ וי"ל דבסוכה הלא די אם בדופן השלישי יש טפח מרווח וגם צורת הפתח עד השלמת ז' טפחים אף דהדופן גדולה ורובו פרוץ ובפרט אם נצרף לזה הפרצות הקטנות שיש בשתי הדפנות בודאי יהיה הפרוץ מרובה על העומד מ"מ שרי ובשבת כהאי גווני אין שם רה"י עליה:


(*) כי המחיצות צריכות להיות מחוברים:    ואם הפרצה היה שם בפחות מג' טפחים שרי דמחוברים מקרי ע"י לבוד [פמ"ג]:


(*) ובלבד וכו' יתירה על יו"ד אמות:    מסופקני אם עי"ז נתבטל כל הדופן דאולי לא מהני רק דעי"ז פרצה חשיבה ולא פתח ואסור לישב במקום הזה לצאת ידי מצוה אף דמסוכך מלמעלה אבל ביתר הדופן שנשאר שם שיעור סוכה ויותר אפשר דשרי דלא גריעא זה מחסר ממקום הפרצה והלאה לגמרי דהיה בודאי כשר הסוכה ועיין בב"ח דמשמע מלשונו דעי"ז נפסד כל המחיצה והנה סברתו בודאי אמת להלכה לענין שבת דכן הוא לדינא אבל בענינינו דקי"ל דשיעור סוכה הוא רק ז' טפחים צ"ע:


(*) לעשות מחיצות שלמות:    עיין בבה"ט מה שהביא בשם מהר"ש ועיין בבכורי יעקב שכתב שלא ראה מי שחש לזה ומפקפק על ראיתו ממשכן ע"ש:





▲ חזור לראש