פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרכז ג

שולחן ערוך

העצים היוצאים מארבע ראשי המיטה -- אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו, אפילו אם אינם גבוהים עשרה. אבל אם אחד יוצא באמצע המיטה בראשה והשני במרגלותיה כנגדו, ונותנים כלונסות (פירוש, עצים ארוכים כעין קנה של רומח) מזה לזה -- מותר לפרוס סדין עליו ולישן תחתיו, משום דאין לה גג רחב טפח למעלה. והוא שלא יהיו גבוהים עשרה טפחים. ויש מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) אינם גבוהים י':    משום דקביעי טפי מכילה ואף על גב דמטה ג"כ קבוע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה [ר"ן], באגודה ריש סוכה כ' בשם התוס' שלא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפי' פחות מד' מפני שהם דירת קבע עכ"ל:


(ג) והוא שלא יהיו:    דקביעי טפי מכיל' נ"ל דהנך י"ט מארעא משחינן אף על פי שאין י"ט מן המטה לכילה וכ"מ בתו' סוף דף כ"א:

באר היטב

(א) היוצאים וכו':    זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאד ע"כ פוסל אפי' פחות מי' ומבואר בגמרא ובר"ן שג' דינים יש כאן כילה ונקליטין וקנופות כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה י"ט נקליטין קביעי טפי מכילה אע"פ שאין לה גג אם גבוה י"ט אסור קינופות דקביעי ויש להם גג אפי' אין גבוהין י' טפחים אין ישנים תחתיו ועיין ט"ז מה שהקשה על מה שאמר בגמ' דף י"א שאני נקליטין דקביעי אי קביעי ליהוי כקינופות וכו' אמאי לא אמר דנקליטין וקינופות שוין לענין קביעות ומש"ה וכו' ע"ש. והוא קושית התו' שם ע"ש במהרש"א ודו"ק.


(ב) עשרה:    והני י"ט מארעא משחינן אע"פ שאין י"ט מהמטה לכילה. מ"א.


משנה ברורה

(ז) העצים היוצאים וכו' - זהו מקרי במשנה קינופות והוא קבוע מאוד ע"כ פוסל אף בפחות מעשרה טפחים ומש"כ אח"כ אבל אם אחד יוצא וכו' זהו נקרא נקליטין. ושלשה דינים יש כאן. כילה וקינופות ונקליטין כילה דלא קביעא לא מיתסרא אלא בתרתי לריעותא שיש לה גג וגבוה עשרה. וקינופות דקביעא מיתסרא אף שאינה גבוה עשרה כיון שעכ"פ יש לה גג [ועיין בפמ"ג שמצדד דהוא מן התורה] ונקליטין אף דלא קביעא כ"כ כקינופות מ"מ קביעי יותר מכילה לכך מיתסרא ג"כ עכ"פ מדרבנן בחדא לריעותא דהיינו כשגבוהים עשרה אע"פ שאין לה גג וזהו לדעה ראשונה ודעה שניה ס"ל דאפילו מדרבנן לא אסרו כיון שאין לה גג דאוהל משופע לא מקרי אוהל כלל:

(ח) אפילו אם אינם גבוהים עשרה - היינו מן המטה ולמעלה והטעם שהחמירו בזה משום דקביעי בחוזק כמש"כ ואע"ג דמטה ג"כ קבוע מ"מ אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה לכך לא חשיבה אהל להפסיק כ"א בשגבוה עשרה:

ביאור הלכה

(*) ולישן תחתיו וכו':    עיין במ"ב דהוא קינופות הנזכר במשנה דף יו"ד ודע דאף שבמשנה כלל דבר זה במחתא חדא עם פירס עליה סדין מ"מ איכא נפקותא ביניהן דהתם פוסל הסוכה והכא אינו פוסל אלא דאסור לישן תחתיו כדאיתא בגמרא הכא דלשויי אהלא:


(*) ויש מכשירים אפילו בגבוהים עשרה טפחים:    עיין בט"ז שתמה על הטור שסתם בזה להחמיר ולא זכר שגם לדעת הרא"ש כשר כמו להרי"ף וכעין זה כתב גם הא"ר אכן ראיתי הרבה אחרונים שיישבו קושיא זו (עיין בנהר שלום ובק"נ ובחמד משה ובשמן המאור) דהטור סובר דאף מדברי הרי"ף אין שום ראיה להקל והא דסתם בנקליטין להקל משום דסתם נקליטין אין גבוהין עשרה ובאמת כדבריהם כתב ג"כ הריטב"א בחידושיו וז"ל ואפשר שרבינו אלפסי שלא פירש כלום בנקליטין והביא משנתינו כפשטה מפני שסתם נקליטין אינן גבוהין עשרה ולפיכך כשרים ובקינופות פסולה אע"ג דלא גבוה עשרה כדאמרן עכ"ל וגם דעת בעל המאור בהרי"ף שמחמיר בנקליטין שגבוהין עשרה ולפיכך אין לזוז מדברי המחבר שסתם כדעה ראשונה והדעה השניה כתבה רק בשם י"א משום דעת ש"פ שסוברין שדעת הרי"ף להקל בזה. וכ"כ הבכורי יעקב דנקטינן בזה להחמיר:





▲ חזור לראש