שולחן ערוך אורח חיים תרכג ו

בסוף הסליחות אומרים ^יאשבע פעמים ה' הוא האלהים

(ופעם אחת שמע ישראל, ושלש פעמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) (מנהגים) (ועיין לעיל סימן ס"א).

^יבותוקעים תשר"ת.

הגה: ויש אומרים שאין לתקוע רק תקיעה אחת (מרדכי והגהות מיימוני סוף הלכות יום כיפור ואגור) ^יגוכן נוהגין במדינות אלו ותוקעין לאחר שאמר קדיש לאחר נעילה וקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ותוקעין כו'. הטעם המובחר לתקיעה זו שהוא סי' לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה:

(ד) ותוקעין: אף על גב שעדיין לא הבדילו בתפלה מ"מ כיון דחכמה היא ואינה מלאכה לא אחמור בה רבנן כולי האי כיון שכבר עבר יום (טור) ואף על גב שכ' שישלימנה סמוך לשקיעת החמ' משמע שעדיין לא יצאו הכוכבים מ"מ הוי בין השמשות ועיין סוף סי' רצ"ט:

באר היטב

עריכה

(ה) ז' פעמים: הטעם ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים.

(ו) ותוקעים: סי' לסילוק השכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרוע' וזכר לתקיעות יובל שהיתה בי"כ. ותוספת כתבו להראות שהוא יום טוב להרבות בסעודה לכן יפקדו איש אחיו בצאתו מבה"כ כדרך שאומרים בשבת ויום טוב מט"מ. ותוקעין אפי' חל בשבת. אף ע"ג דלא הבדילו בתפלה עדיין מכל מקום כיון שכבר עבר היום ותקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה לא החמירו בה. טור. ואין הדין והחימה מסתלק עד שישלימו ישראל סדריהם ת"ה סי' רע"א.

משנה ברורה

עריכה

(יא) שבע פעמים: הטעם ללות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים:

(יב) ותוקעים וכו': הטעם שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה ומותר לתקוע אפילו אם חל בשבת ג"כ ואע"ג שעדיין לא הבדילו בתפלה מ"מ כיון דחכמה היא ואינה מלאכה לא אחמור בה רבנן כולי האי ואפילו הוא בין השמשות מותר דהוא שבות לצורך מצוה אבל אם הוא בודאי יום אסור לתקוע:

(יג) וכן נוהגין וכו' וכו': ואחר שתקע המנהג שאומרים הש"ץ והקהל לשנה הבאה בירושלים:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}

שולחן ערוך אורח חיים תרכג ו