פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תרכג ג

שולחן ערוך

אם חל בשבת דמזכיר בה של שבת האבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירים בו של שבת והני מילי יחיד אבל שליח צבור כיון שאמרו בתוך תפלתו מזכיר בו של שבת ואם לא הזכיר ובזה אין מחזירין אותו:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) בזה אין מחזירין אותו:    כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו וכ"כ ד"מ והגמ"ר ומ"ש הב"י דיש חולקין ע"ש דלא קאי אזה רק על ר"ח ע"ש:

באר היטב

(ב) בזה:    כלומר שלא הזכירו בוידוי יצא כיון שהזכירו בתפלה אבל אם לא הזכיר שבת כלל מחזירין אותו. מ"א.


משנה ברורה

(ד) מזכיר בה של שבת:    כדרך שמזכיר בשאר תפלות היום שהרי עדיין יום שבת הוא ואפילו אותם הממשיכים תפלה זו בלילה כיון שהתחילו מבע"י צריך להזכיר של שבת:


(ה) אבל בוידוי שלאחר התפלה וכו':    כיון שכבר סיים ברכת שבת דהיינו אתה בחרתנו שחותמין מקדש השבת ולא מצינו הזכרה אחר סיום הברכה ולכן הש"ץ כיון שהוא אומר הוידוי בתוך התפלה צריך להזכיר של שבת באתה הבדלת אנוש מראש וכו' כדרך שמזכיר בו של יוה"כ וכמו כל ברכת אתה בחרתנו שהוא מזכיר בה של שבת ושל יוה"כ:


(ו) בזה:    כלומר בתוך הוידוי אבל בתוך התפלה הזכיר ולכן אין מחזירין אותו אבל אם לא הזכיר שבת כלל אז בין יחיד בין ש"ץ מחזירין אותו:






▲ חזור לראש