שולחן ערוך אורח חיים תרכג ב

זמן תפלת נעילה ^בכשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וצריך שליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות כדי שיגמור קודם שקיעת החמה

(^גואומר במקום כתבנו חתמנו) (טור):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

זמן תפלת נעילה כו'. בירוש' הביאו ב"י בשם הרא"ש והר"ן פליגי רב ורבי יוחנן רב ס"ל נעילת שערי שמים אפילו בלילה ור' יוחנן ס"ל נעילת שערי היכל שהוא יום אחר הדלקת נרות של בין הערבים ומסיק שם דרב גופא הוי צלי כשהשמש בראש האילנות ומשכה תפלתו עד נעילת שערי שמים ממילא לר"י צריך גמר התפלה קודם שקיעת החמה והרמב"ם פ"א מה' תפלה כ' וז"ל תקנו תפלה אחר תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה כו' וזו התפלה נקראת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה הרי דהוא מפרש נעילת שערי שמים קודם לנעילת היכל ולהלכה ס"ל שצ"ל ביום אפי' הגמר וכ"פ בפ"ג שם זמן תפלת נעילה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה וזה דעת הש"ע שפסק שההתחלה תהיה כשהשמש בראש האילנות והיינו ג"ב סמוך לשקיעת החמה כמו שהוא בל' הטור שכלל אותה יחד וסיים כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והיינו סמוך ממש כי מ"ש תחלה סמוך לשקיעת החמה היינו כמו חצי שעה קודם כמ"ש בע"פ סמוך למנחה דהיינו חצי שעה קודם ובאמת הוא דבר קשה למהר בתפלת נעילה כ"כ והטור פסק כרב דהיינו נעילת שערי שמים אפי' בלילה אלא שההתחלה תהי' בסמוך לשקיעת החמה שהוא שיעור השמש בראש אילנות ויסיים אותה עם צאת הכוכבים וכבר נהגו בכל הקהילות כדעת הטור ותמיהני על רמ"א שלא הביא דעת הטור מאחר שהמנהג כן רק במה שנהגו רוב פעמים שמתחילין אחר שקיעת החמה היא ג"כ כרב דכן הזמן מצד עיקר הדין לדידיה אלא דהוא הקדים עצמו להתחיל קודם שקיעת החמה וכ"מ מדברי הפייטן שכתב השמש יבוא ויפנה דמשמע שבשעת הגמר ג"כ יהיה קודם ביאת שמש ותמוה הוא שאומרים דבר זה אחר שקיעת החמה:

מגן אברהם

עריכה

(א) לשקיעת החמה: היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבי' כמ"ש התוס' עיין ב"י סי' תקס"ב וכ' הב"ח עכשיו שנוהגין שממשיכין התפלה גם בלילה אין למחות בידן דסוברים כרי"ף ורא"ש אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היו' גדול וגם יאמר חרוז בהיום יפנ' וכו' קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה':

באר היטב

עריכה

(א) קודם: ונוהגין שממשיכין גם בליל' אך צריך ליזהר להתחיל בעוד היום גדול וחרוז היום יפנה כו' צריך לומר קודם הערב שמש דאל"כ דובר שקרים לפני ה'. ט"ז ומ"א.

משנה ברורה

עריכה

(ב) כשהחמה בראש האילנות: הוא איזה זמן קודם תחלת השקיעה ומה שכתב שישלים סמוך לשקיעת החמה היינו סוף שקיעה שהוא צאת הכוכבים וסמוך לזה היינו מעט זמן קודם צה"כ וי"א שיכולין להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונה מ"מ עכשיו שנוהגין כסברא אחרונה אין למחות בידם ומ"מ צריכין עכ"פ ליזהר ולהתחיל בעוד היום גדול וגם יזהר לומר החרוז היום יפנה השמש יבוא ויפנה קודם הערב שמש דאל"כ הוא כדובר שקרים לפני ד':

(ג) ואומר במקום כתבנו: וכן כשמגיע לוכתוב יאמר וחתום וכן יאמר בספר חיים וכו' נזכר ונחתם. כי בנעילה הוא חתימת הגז"ד שנכתב בר"ה על בני אדם לטוב או לרע ויזדרז מאד בתפלה זו כי תכלית כל העשי"ת הוא יוה"כ ותכלית יוה"כ הוא תפלת נעילה שהכל הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית מ"מ יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל ע"ע נדרי התשובה באמת והבא לטהר מסייעין אותו ויחתם בספר חיים טובים. יש לבטל המנהג שהעכו"ם מדליק הנרות לצורך אמירת פיוטים בנעילה אלא הנרות הדולקים יפזרם בכל בהכ"נ דזה הוי רק שבות דשבות. ונכון שמבערב יוה"כ יזמין עכו"ם לזה וגם שיהיה נכון שמא ביוה"כ יתהוה איזה דבר מחמת רבוי הנרות בכדי שלא יבא ח"ו לידי שריפה. אחרונים:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}