שולחן ערוך אורח חיים תקפז ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם התחיל לתקוע בבור, ועלה חוץ לבור וגמרה, יצא, שכל מה ששמע בין בפנים בין בחוץ היה קול שופר.

הגה: וכן אותם שהיו בבור בתחילת התקיעה (גמרא).

מפרשים

 

(ד) בתחילת התקיעה:    אפי' לא יצאו לחוץ יצאו י"ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר כמש"ל וכ"כ הב"ח:
 

וכן אותם. גמרא כ"ח א' הכא בור מקום כו' וכמ"ש בס"א אותם כו':

סעיף ג

השומע. מחלוקת בירושלמי וכפי' הרמב"ן הביאו הרא"ש פ"ד דר"ה ס"ח וכן הכריח הרשב"א כהאי פירושא דאי כפי' הראשון דאמתני' תקע בראשונה ומשך כו' קאי א"כ אפי' תקיעה ראשונה לא עלתה לו דהא הפסיק בינתיים וכמ"ש בסי' תק"ץ ס"ח וע' מ"א בשם הפוסקים דהלכה כסברא ראשונה וכמ"ש הרמב"ם וש"פ דקי"ל בכ"מ כמ"ד שהוקבע בגמ' באחרונה:

וי"א. ערא"ש שם:

וה"ה. דלסברא ראשונה שהוא ת"ק דירושלמי הגמ' דבור מיירי שאין שיעור תקיעה ולר' אבא אפי' יש בו שיעור תקיעה:
 

(ג) בתחילת:    ואפי' לא יצא לחוץ יצאו י"ח דכשאדם בבור והשופר בחוץ שומע קול שופר. ב"ח מ"א. וט"ז ס"ק ג' לא כ"כ ע"ש.
 

(ט) ועלה חוץ לבור וכו' – ומיירי שביחד הוציא ראשו והשופר מן הבור. ומילתא דפשיטא הוא דשרי, אלא דקא משמע לן דלא חיישינן למיגזר דילמא אפיק רישיה מעל לבור ואכתי שופר בבור ותקע, ואפשר בזה לשמוע קול הברה (גמרא). ובהוציא השופר תחילה וראשו עדיין בבור ותקע, אם חיישינן בזה לקול הברה, תלוי בפלוגתת הפוסקים אם מחוץ לבפנים נשמע קול הברה, ויתבאר במשנה ברורה לקמיה.

(י) וכן אותם שהיו בבור וכו' – פירוש, ועלו גם כן ביחד עם התוקע ושמעו גמר התקיעות בחוץ, ויצאו ידי חובתם גם כן מטעם הנ"ל, שכל מה ששמעו היה קול שופר. ויש מקילים בזה אפילו לא יצאו כלל, רק שמעו גמר התקיעות שתקע בחוץ בהיותם בבור, ולא חיישינן לקול הברה, דדווקא מבפנים לחוץ נשמע קול הברה אבל לא מבחוץ לפנים. ולמעשה יש להחמיר בשלא יצאו לתקוע שנית בלי ברכה, אם אינו ברור להם שקול שופר שמעו.

התוקע שהכניס שופר לבור ותקע, והוא בעצמו עומד כולו מבחוץ, העומדים בבור יצאו בתקיעתו, והוא עצמו לא יצא אלא אם כן ברור לו שקול שופר שמע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש