שולחן ערוך אורח חיים תקפב ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם אמר "האל הקדוש", ותוך כדי דיבור נזכר ואמר "המלך הקדוש", אינו צריך לחזור. וכן הדין ב"המלך המשפט":

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ב) א"צ לחזור:    וצ"ע דה"ל לפ' דוקא כשידע שהם ימי תשוב' וטעה בדיבורו אבל אם לא נזכר שהם ימי תשובה ונזכר אח"כ לא יצא כמ"ש סי' תפ"ז וסי' ר"ט ומיהו אנן קי"ל דבכל ענין יצא כמש"ש:

באר היטב

משנה ברורה

(ז) ותוך כדי דיבור וכו' – היינו שלא שהא משגמר "האל הקדוש", רק כדי שלוש תיבות. ואם שהא יותר משיעור זה, לא מהני חזרתו. וכל זה כשלא התחיל עדיין ברכה אחרת, דאי לאו הכי, אפילו תוך כדי דיבור חוזר לראש.

(ח) אינו צריך לחזור – היינו אפילו לא נזכר שהוא ימי תשובה, ובעת שאמר "ברוך אתה ד'" היה בדעתו גם כן לסיים "האל הקדוש", אפילו הכי, כיוון שלבסוף נזכר ואמר "המלך הקדוש", מהני.

(ט) וכן הדין וכו' – אזיל לשיטתיה בסעיף הקודם. ולפי מה שפסק הרמ"א בסימן קי"ח, בכל גווני אין צריך לחזור, אם לא שאמר בפעם הראשון "האל אוהב צדקה ומשפט" ולא הזכיר מלך.




פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש