שולחן ערוך אורח חיים תקעט ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שבע תעניות האלו אחר שמתפללים יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם כלומר הרי אתם מתים כאלו אם לא תשובו מדרככם.

(ולפי זה אם אין קברי ישראל הולכים על קברי נכרים) (גמרא):

מפרשים

 

מגן אברהם

(יא) ולפ"ז וכו':    משמע אף על פי שמתחננים שם מ"מ כיון שאין הטעם אלא לומר הרי אנו חשובים כמתים מותר לילך על קברי עכו"ם אבל יש עוד טעם בגמרא כדי שיבקשו המתים רחמי' עלינו ולפ"ז צריך דוקא קברי ישראל ולפי נוסחא שלנו שאנו אומרים בער"ה ועי"ה צריך דוקא קברי ישראל ועיין בזוהר ודברי הלבוש בכאן תמוהי' ע"ש:
 

באר היטב

(ג) שמתפללים:    עיין בלבוש המזמורים שראוי לאומרם בשעת עצירת הגשמים.

(ד) כותים:    לפי נוסח שלנו שאומרים בקשות בער"ה ועיה"כ צריך דוקא קברי ישראל ועמ"ש בסוף סימן תקנ"ט.
 

משנה ברורה

(יג) שמתפללים וכו' - אבל לא שיוציאו את התיבה וס"ת לבית הקברות ויתפללו שם וכ"ש בקברי עכו"מ ח"ו [ר"ן]:

(יד) קברי כותים - עיין במ"א שכתב דלפי טעם השני הנאמר בגמרא שהוא כדי שיבקשו המתים עלינו רחמים אין לילך לקברי כותים עיי"ש בגמרא ובפרט לפי נוסח שלנו שאומרי' בער"ה ועיוה"כ על ביה"ק בודאי צריך דוקא קברי ישראל [מ"א] ולבד כ"ז במקומות שמעמידין גילולים על קבריהן בודאי אין נכון להתפלל שם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש