שולחן ערוך אורח חיים תקסו ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אין שליח צבור אומר עננו ברכה יגבפני עצמה ידאלא אם כן יש בבית הכנסת טועשרה שמתענין ואפילו אם יש בעיר עשרה שמתענין כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין לא:

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

(ג) בלבד ב' וה' וכו' - לפי שתעניתים אלו קבעו כל ישראל בכל הארצות ומיעוט הם אותם שאינם מתענים משא"כ בשאר גזירת תענית על מדינה מיוחדת אז אין דוחין פרשת שבוע מכח ויחל ונ"ל דהתענית שגזרו מנהיגי שלש הארצות בצירוף גאונים להתענות בכל כ' סיון משום רוע הגזירות בעו"ה יש לקרות ויחל אפי' כשחל ביום ב' או ה' שתענית זה הוא קבוע אפי' ביותר מב' וה' דאחר הפסח וסוכות כנלע"ד:

(ד) ויש שתמהו עליהם - דהיינו דקשה להו הא אמרי' לענין שאלת מטר דאפילו אנשי ננוה חשובים כיחידים וא"כ גם הקהל חשובים כיחידים ואין להם לקרות ויחל ותירץ הרא"ש נהי דחשובים כיחידים לענין שאלה היינו טעמא כדמפרש בירושלמי שאין לשנות מטבע ברכות דקבעו חכמים ע"פ תיקון נביאים אבל קהל שמקבלים עליהם תענית ודאי רבים איקרו ויכולים לקבוע ברכות עכ"ל:

(ה) ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד כו' - כתב ב"י דראה בזה נוהגים לדונו כת"צ וראיתי חולקים עליהם ונהרא נהרא ופשטי' עכ"ל. וכבר נהגו במדינות אלו בחברה דשומרים לבוקר שמוציאין ס"ת במנחה וקורין ויחל בער"ח שקורין י"כ קטן ולא בשחרי' ונראה דזה כדי לפשר בין הדיעו' קורין במנחה דוקא דאז מרבים קצת בסליחו' ואין למחות ביד הנוהגים כן כיון דיש להם על מי שיסמוכו בפרט בזמנים האלו שמצוים בעו"ה גזירו' על שונאינו הן מצד שונאים אשר בקרבנו הן מצד שחוץ למדינה והתעניתים באים לבטל חרון אף ח"ו לא על תשוב' לבד ודין ת"צ יש להם ורוב פעמים מתענין בהם רוב הקהל כנלע"ד:


 

מגן אברהם

(ה) י' שמתענים:    נ"ל דאם יש בהם א' שאינו משלים לא יאמרו ענינו עיין רסי' תקס"ב:
 

באר היטב

(ד) עשרה:    נ"ל דאם יש בהם אחד שאינו משלים לא יאמרו עננו. מ"א. ומ"מ יאמר אותו בש"ת כיון שהוא תענית ציבור ועיין סי' תי"ז.
 

משנה ברורה

(יג) בפני עצמה:    אבל יאמרנה בש"ת כשאר יחיד כיון שהוא ת"צ:

(יד) אא"כ יש בבהכ"נ וכו':    ולענין קריאת ויחל כשחל התענית צבור בב' וה' אע"פ שדוחין פרשת השבוע לית כאן ברכה לבטלה (דתקנת עזרא לקרות בשני וחמישי) א"כ די כשיש ששה בבהכ"נ קורין ויחל משא"כ במנחה צריך עשרה בבהכ"נ וה"ה שחרית כשחל באגד"ו צריך עשרה בביהכ"נ דוקא [א"ר ופמ"ג] וי"א שבתענית צבור של ד' צומות כיון דמדברי קבלה הם אפילו אין שם מתענים רק שבעה והשאר אינם מתענים דאניסי שהם חולים יכולים לקבוע ברכת ענינו ולקרות ויחל [שע"ת ע"ש]:

(טו) עשרה שמתענים:    ואם יש בהם אחד שאינו משלים לא יאמר ברכת ענינו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש