פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקלז ח

שולחן ערוך

אסור לפתוח מקום לשדה כדי שיכנסו בה מים להשקותה ואם עושה כדי לצוד דגים כדי לאכלן במועד כגון שפותח למעלה מקום שיכנסו ולמטה מקום שיצאו מותר:

מפרשים

מגן אברהם

(ח) כדי לאוכלן:    לכאורה צ"ע דבסי' תקל"ג ס"ד מתיר לצוד אפי' אינו רוצה לאכול מהן כיון שאפשר שיאכל מהן ואפשר דהכא חמיר טפי דאוושא מלתא עמ"ש שם:


(ט) כגון שפותח:    דאפי' נתכוין לדבר המותר בעי' שיעשה מעשה שניכר שעושה לדבר המותר הא לא"ה אסור:

באר היטב

(ד) כדי:    ומה שפסק לעיל בסימן תקל"ג ס"ד דצד דגים שהרי אפשר שיאכל מהם במועד והכא כתב לאוכלם במועד שאני הכא דסוף סוף גם השדה שותה ממנה ומש"ה בעי שיאכל דוקא מה שאין כן התם ועיין מ"א.


משנה ברורה

(כט) כדי שיכנסו בה מים וכו' - דהוי כמזבל שדה במועד וכנ"ל:

(ל) כדי לאכלן במועד - עיין בבית מאיר שדעתו דאינו אסור רק אם כונתו כדי להשאיר כל הדגים אלאחר המועד אבל אם כונתו כדי לאכול מהן אפי' אין דעתו כדי לאכול כולן שפיר דמי אולם מביאור הגר"א דמדמה זה להא דתנן בדף י"ג ע"ב הדשושות עושין בצנעא לצורך המועד ושם הלא כתב המחבר לעיל בסימן תקל"ג ס"א שלא יערים לטחון יותר בכונה [אכן דין הערמה גופא לאו מלתא ברירה היא לאיסור עי"ש] ועיין בפמ"ג שמסתפק ג"כ בזה:

(לא) כגון שפותח למעלה מקום וכו' - דאף על פי שכונתו לדגים בעינן שיהיו מעשיו ניכרים לכך יש לפתוח שני פתחים הא חד פתח אף על פי שכונתו לדגים אסור כיון שאין מעשיו ניכרין ומתחזי כמו שמכוין להשקותה וכתב הריטב"א בחידושיו דכ"ז רק לענין איסור לכתחלה אבל בדיעבד לא קנסינן ליה אם הוא אומר שדעתו להיתר וכן הדין לענין סעיף טי"ת ויו"ד וי"א:

(לב) ולמטה מקום שיצאו - דהיינו שעושה שם חור קטן שיזובו המים משם וישארו הדגים ניצודין מאליהן ואע"פ שממילא השדה שותה מהמים שרי דדבר שאין מתכוין הוא:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש