פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תקלז

סעיף אעריכה

ספק דבר האבד מות' (רש"ך ח"א קי"ג):

סעיף בעריכה


(א) ממי הגשמים:    ואפי' אינו דולה אלא ממשיך ברגל אסור מפני שסופו לדלות כשיחסרו:

סעיף געריכה


(ב) שלא פסקו:    וימשוך מן הנהר הגדול אבל פסקו אפי' אית בהו הרבה מים שלא יבואו לדלו' בדלי אסור משום לא פלוג:

סעיף דעריכה


(ג) יכול לדלות:    דכל שהוא לצורך אפי' טירח' יתירה התירו:

סעיף העריכה


(ד) ונתקלקלו:    אבל נסתמו לגמרי אסור לעשותם דהוי כחדתי:

סעיף ועריכה


(ה) היתה עמוקה טפח:    משמע דס"ל אפי' לא חפר בה טפח מותר לחפור יותר וכ"ש כשהית' חפורה ונסתמו עד טפח ומיהו בגמ' קאמר ומתקני' את המקולקלו' משמע דאסור לחפור בתחלה עבב"י:


(ו) עד ו':    אבל פחות מכאן כיון דלא עברי בי' מיא אסור:


(ז) עד ז':    אבל כשהיתה עמוקה ג' אפשר דאסור לחפו' עד ח' דטרחא יתירה היא להשליך העפר לחוץ עבב"י:

סעיף חעריכה


(ח) כדי לאוכלן:    לכאורה צ"ע דבסי' תקל"ג ס"ד מתיר לצוד אפי' אינו רוצה לאכול מהן כיון שאפשר שיאכל מהן ואפשר דהכא חמיר טפי דאוושא מלתא עמ"ש שם:


(ט) כגון שפותח:    דאפי' נתכוין לדבר המותר בעי' שיעשה מעשה שניכר שעושה לדבר המותר הא לא"ה אסור:

סעיף יבעריכה


(י) אין מתליעין:    שנוטל התולע' שבאילן אף על פי שנפסד האילן אסור דטירחא יתירה היא:


(יא) מזהמין:    כשנשרה קצת קליפתו מדביקין שם זבל שלא ימות:

סעיף ידעריכה


(יב) לזבל השדה:    דהוי תולדת זורע או חורש (נ"י):


(יג) יכול ליתן לו:    אבל במלאכה גמור' אסור ליתן לו שכר מזונו:


(יד) שלא יתן לו שכר:    צ"ע דבסי' רנ"ב ורמ"ז שרינן טפי כשנותן לו שכר דעכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד וצ"ל כיון דמלאכת מחובר הוא לא מהני קצץ כמ"ש סי' רמ"ד וה"ה בחנם אסור אלא כיון שמזבל אינה מלאכה גמור' אם עשה העכו"ם מעצמו א"צ למחות אבל כשנותן לו שכר ידעו שעושה מדעת ישראל ויסברו ששכרו לעשות מלאכה לימים כנ"ל:


(טו) מוסרין לו:    אבל לשכור לו שומר אסור בשבת אפי' למסור לו אסור כ"נ דעת הש"ע עב"י:

סעיף טועריכה


(טז) שלא ידוש בפרות:    משום דאושא מלתא ולפי זה אסור גם בשאר ב"ח והרמב"ם מפ' הטעם משום שינוי וא"כ בשאר ב"ח מותר (ב"י) ולדידן שאין נוהגין לדוש בפרות א"כ צריך שינוי אחר:

סעיף טזעריכה


(יז) יכול לבוצרו:    ופועלים ישראלים יכולים ליטול שכר ועיין סי' תקמ"ב ס"א: