שולחן ערוך אורח חיים תנה ו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תנה · ו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
לש המצה בקצח ושומשמין ובמיני תבלין כשרה כיון שיש בה טעם מצה ומכל מקום אין ליתן בה תבלין לפי שהוא חד ומחמם העיסה:
- הגה: ופלפלין אפילו בדיעבד אסור וכן אם נפל בה סיד (מהרי"ב):
מפרשים
מגן אברהם
(יז) כשרה: ומיהו צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין עיין במנחות דף כ"ג ע"ב בתו':
(יח) כיון שיש בה: משמע דיוצאין בה י"ח בליל' הראשונ' ומיהו ברמב"ם משמע דה"ל מצה עשיר' וכ"כ המ"מ פ"ו:
(יט) ופלפלין: אפי' חד קורט עושה כל העיס' חמץ וה"ה מעט סיד (ד"מ מהרי"ב) ונ"ל דוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר, וברמזים משמע דפלפלין שרי בדיעבד ומ"מ אין להקל עמ"ש ס"ה גבי מלח, ונ"ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה"ה נעגליך וכרכום:
באר היטב
(טז) בקצח: קימ"ל בל' אשכנז.
(יז) מצה: וברמב"ם משמע דהוי מצה עשירה. ולכ"ע צריך לאכול כזית מצה חוץ מתבלין. מ"א.
(יח) ופלפלין: אפי' חד קורט עושה כל העיסה חמץ וה"ה מעט סיד ד"מ. ונ"ל דוק' כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר. נ"ל דזנגביל דינו כפלפל ואפשר דה"ה נעגליך וכרכום. מ"א וא"ז פסק להתיר באכילה בכל מיני תבלין חוץ מפלפלין. ואף בפלפלין אין לאסור רק באכילה כמו במלח כמ"ש בס"ק ט"ו וכ"כ הב"ח והע"ש והח"י. עיסה שנילושה ביין ונתערב בו שכר כתב הכה"ג בהגהת ב"י דכיון שאין שם מים אין להקפיד ע"ש וע' בתשו' דרכי נועם חא"ח סי' ו' ובגינת ורדים כלל ד' סי' ט'.
(יט) סיד: היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאינו אוסר. שבות יעקב חלק ב' סי' י"ג.
משנה ברורה
(מד) בקצח - קימ"ל בל"א:
(מה) כשרה כיון וכו' - מלשון זה משמע דאפילו אין בה רק כזית בכדי אכילת פרס ויש בה טעם מצה יוצא בה ועיין בפר"ח ובמ"א שדעתם דצריך לאכול כל אכילת פרס כדי שיהיה בזה כזית מצה חוץ מתבלין ועיין לעיל בסימן תנ"ג ס"ב במשנה ברורה שם לענין תערובות דגן עם שאר מינים דלכתחלה בעינן שיהיה רוב מן הדגן וה"נ בעניננו:
(מו) שיש בה וכו' - משמע דיוצאין בה י"ח בלילה הראשונה משום דלא חשיבא מצה עשירה וממילא אסור לאכלה בע"פ ומיהו י"א דאינה כשרה אלא בשאר ימים דאין בה משום חימוץ משום התבלין אבל היא בכלל מצה עשירה ואין יוצאין בה י"ח בשני לילות הראשונים ויש להחמיר:
(מז) ומכל מקום אין ליתן וכו' - ר"ל דלכתחלה אין נכון:
(מח) ופלפלין וכו' - אפילו קורט אחד עושה כל העיסה חמץ וכן מעט סיד ודוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר:
(מט) אסור - היינו באכילה ולא בהנאה. וזנגבי"ל דינו כפלפלין ואפשר דה"ה נעגעלי"ך וכרכום וי"א דכל מיני תבלין חוץ מפלפלין וסיד מותר בדיעבד אפילו באכילה:
(נ) סיד - היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאין אוסר: