שולחן ערוך אורח חיים תמב ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תמב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הפת עצמה שעיפשה ונפסלה מלאכול הכלב, ומלוגמא שנסרחה - אינו חייב לבער.
מפרשים
(ג) שעיפשה: ואם נתעפש ונסרח אחר זמן איסורו חייב לבער (מ"מ ראב"ד):
(ה) שעיפש': ואם נתעפש ונסרח אחר זמן איסורו חייב לבער. מ"מ ראב"ד.
(ט) שעיפשה וכו': ודוקא שעיפשה קודם זמן איסורו דאם עיפשה אחר זמן איסורו אף שעיפשה כ"כ עד שאינו ראוי לכלב מ"מ חייב לבער כיון שנתחייב בה קודם שנתעפשה:
(י) מלאכול הכלב: דאז אינו חייב בביעור דהוי כעפרא בעלמא אבל אם לא נפסל מאכילת כלב אף שלאדם נתקלקל ואינו ראוי מ"מ עדיין חייב לבער כחמץ גמור מפני שראוי לחמע בה עיסות אחרות:
(יא) ומלוגמא: היינו תחבושת עשויה מקמח ותאנים וכיוצא בהם שאדם לועס ונותן ע"ג המכה:
(יב) שנסרחה: והיינו נמי דוקא שנסרחה מאכילת כלב כמו בפת הנ"ל. ואם החמיצה ולבסוף נסרחה אינו מותר לקיימה אלא כשנסרחה קודם פסח כנ"ל גבי פת ואם נסרחה קודם שהחמיצה אפילו בפסח שרי דכיון שנפסדה קודם שנתחמצה הו"ל כפת שנתעפש קודם זמן איסור: