שולחן ערוך אורח חיים תלה א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לא בדק בליל י"ד - יבדוק ביום י"ד באיזו שעה שיזכור מהיום.

לא בדק כל יום י"ד - יבדוק בתוך הפסח.

לא בדק בתוך הפסח - יבדוק לאחר הפסח, כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח, שהוא אסור בהנאה. ועל הבדיקה שלאחר הפסח - לא יברך.

מפרשים

 

יבדוק בתוך הפסח. נראה דאפי' בי"ט עצמו יבדוק ואע"ג דאין חמץ ידוע מ"מ הוה כידוע כיון דרגיל בו כל השנה ודאי נשארו שם חתיכות חמץ וראייה מדברי הרא"ש פ"ק דכתב דקים לן שנשארו פירורין והיינו אפי' בדק כבר מכ"ש כאן שלא בדק עדיין וכבר נשתמש שם חמץ כל השנה ולא אמרו לעיל חילוק בין חמץ הידוע ללא ידוע אלא היכא שיש חדר ואין תשמישו שם בכל השנה תדיר כנ"ל:

לא יברך. כ' במ"מ הטעם מאחר שאוכל חמץ ואינו בודק אלא להבדיל בין חמץ זה לחמץ אחר האיך יברך על ביעור חמץ אבל בתוך הרגל שהוא מצוה שלא יראה חמץ ברשותו ודאי יש לו לברך עכ"ל ולפ"ז נראה דאם ביטל קודם הפסח ובא בתוך הפסח לא יברך על הבדיקה כיון דגם זה אינו עובר על בל יראה כיון שכבר ביטלו ואין הבדיקה אלא כדי שלא יאכלנו אלא די"ל כיון דאינו אוכל חמץ כלל הוה הבדיקה חיובית מחמת איסור אכילה וספק דבריהם להקל כנ"ל. וכ' ברוקח אפי' בדיקה שאחר המועד תהיה בנר אפי' ביום:
 

(א) בתוך הפסח:    ל' התו' מתחילת ו' עד סוף הפסח וכ"כ הסמ"ג משמע דאפי' בי"ט עצמו בודק ואף על פי שביטל גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה ואם ימצא בי"ט יכפה עליו כלי כמ"ש רסי' תמ"ו וכ"כ הט"ז דלא כב"ח והא דלא גזרינן שמא כשימצאנו יאכל ממנו משו' דהוא עצמו מחזר עליו לשרפו וא"כ האיך יאכל ממנו (תו') ונ"ל דאפי' בי"ט האחרון של פסח צריך לבדוק (ע' ת"ש):

(ב) לא יברך:    כיון שמותר להשהותו ואף באכילה אינו אסור אלא משום קנסא ואינו בודק אלא להבדיל בין חמץ זה לחמץ המותר לכן לא יברך (מ"מ וכ"מ) משמע דאם נתחמץ לו איזה חמץ גמור בפסח מברך בשעת ביעור אבל דבר שאינו חמץ גמור אין מברך עליו ואם מצא חמץ בביתו צ"ע אם יברך עליו כיון שבטלו קודם פסח וכבר קיום תקנת חכמים בבדיקה:
 

(א) ביום י"ד:    והיינו לאור הנר וכן כל הבדיקות אפי' לאחר הפסח שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה. פוסקים.

(ב) בתוך הפסח:    ואפי' כבר ביטל ואפי' בי"ט עצמו בודק אע"פ שאינו יכול לשרפו בי"ט מ"מ יוכל לכפות עליו כלי עד מוצאי י"ט ט"ז מ"א. ואפי' בי"ט האחרון של פסח צריך לבדוק מ"א. מי שלא בדק חמץ קודם זמן איסורו ומת אין היורשים מברכין על הבדיקה וביעור כיון שאינם מחוייבים לבדוק ולבער החמץ שאינו שלהם. ח"י.

(ג) לא יברך:    אבל על הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך אעפ"י שביטל. ח"י והט"ז נסתפק בזה דאם ביטלו אם צריך לבער ע"ש. ומדברי המ"א משמע שדעתו שיש לברך אע"פ שביטלו אך היכא שבדק וביטל ומצא חמץ בתוך הפסח הניח בצ"ע אם יברך עליו כיון שביטלו קודם פסח וקיים תקנת חכמים בבדיקה ולענ"ד נראה עיקר שיש לברך בשעת ביעורו וגם המ"א עצמו בריש סימן תמ"ו כתב בפשיטות דצריך לברך בשעת הביעור בין אם נתחמץ לו דבר בתוך פסח בין במוצ' חמץ בתוך פסח צריך לברך וכאן הניח הדבר בספק וצ"ע. וכל זה בנמצא חמץ גמור אבל חמץ משהו שנמצא תוך פסח אין לברך עליו עמ"א סימן תמ"ו ס"ק א'.
 

(א) ביום י"ד - ואחר הבדיקה יבטל אם עדיין לא הגיע שעה ששית דאח"כ אין בידו לבטלו וכדלעיל בסימן תל"ד רק בדיקה וביעור לבד:

(ב) באיזה שעה שיזכור מהיום - ולאחר שנזכר מחויב לבדוק תיכף שמא ישכח עוד הפעם:

(ג) יבדוק בתוך הפסח - ואפילו כבר ביטל ואפילו ביו"ט עצמו בודק אע"פ שאינו יכול לשרפו ביו"ט מ"מ יוכל לכפות עליו כלי עד מוצאי יו"ט כדלקמן בסימן תמ"ו ויש חולקין וסוברין דביו"ט לא יבדוק רק בחולו של מועד והפר"ח הכריע דאם לא ביטל חמצו קודם הפסח אפשר שיבדוק אף ביו"ט ואם כבר ביטל בודאי לא יבדוק רק בחוה"מ. מי שלא בדק קודם זמן איסורו ומת אם כוונו היורשים לזכות בהחמץ וחצרם קונה להם פשיטא דעברו בבל יראה וצריכין מדינא לבדוק ולבערו ואם לא עשו כן ועבר הפסח אסור כדין חמץ שעבר עליו הפסח אך אם לא כוונו לזכות א"צ לבער [אם לא שמשתמשין שם באותו חדר דאז בכל גווני צריכין לבער משום דלמא אתי למיכל מיניה] דאין אדם מוריש איסורא לבריה ויש חולקין וסוברין דבכל גווני מחוייבין היורשין לבדוק ולבער:

(ד) יבדוק לאחר הפסח - וכל הבדיקות צריך להיות בנר ובחורין ובסדקין ואפילו כשבודק ביום:

(ה) לא יברך - כיון שמותר להשהותו ואף באכילה אינו אסור אלא משום קנסא שהשהה החמץ בפסח ואינו בודק אלא להבדיל בין חמץ זה לחמץ המותר לכן לא יברך אבל על הבדיקה שבתוך הפסח צריך לברך אע"פ שביטלו קודם הפסח וכ"ש אם נתחמץ לו חמץ גמור בפסח דבודאי מברך בשעת הביעור שהרי זה לא היה כלל בכלל הביטול אבל דבר שאינו חמץ גמור כגון שנמצא חטה בתבשיל וכיוצא בו אינו מברך ואם כבר בדק וביטל כדינו קודם פסח ומצא חמץ בפסח יש דעות בין האחרונים אם צריך לברך כיון שכבר בדק וביטל כדינו וקיים תקנת חכמים אפשר דברכה ראשונה שבירך אז קאי על כל מה שימצא אף בתוך הפסח וספק ברכות להקל:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש