פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) תתקבל:    וה"ה בכל יום שיש בו מוסף אומרים תתקבל משום שכאן סיימנו תפלת שחרית:

סעיף בעריכה


(ב) ולוי חוזר וקורא:    שאם יתחיל את הכבש וגו' ויקרא ג"פ לא ישתייר אלא ב"פ עד וביום השבת ואסור לעשות כן שיש לחוש להיוצאין שיאמרו שלא יקרא עם השלישי אלא ב' פסוקים וא"ת גם עתה יש לחוש שהנכנסין יאמרו שהכהן לא קרא אלא ב"פ עד ואמרת י"ל שהנכנסים ישאלו ויאמרו להם משא"כ היוצאים (כ"מ בגמ') והקש' הר"ן א"כ יקראו הכהן ולוי פ' וידבר שהוא ח"פ והשלישי יקרא וביום השבת וב"פ מובראשי חדשיכם מאי אמרת יש לחוש להנכנסין שיאמרו שהשלישי לא קרא אלא ב"פ הא אמרת נכנסים שואלים וי"ל דודאי גבי כהן ישאלו למה לא קרא יותר כיון שיש לו עוד ריוח ויאמרו להם אבל הכא לא ישאלו שיאמרו שלא קרא יותר כדי שישאר לרביעי ג"פ:

סעיף געריכה


(ג) תפלת מוסף:    י"א זכרון לכלם היו וי"א יהיו וי"א לכולנו ואין לשנו' שום מנהג: צ"ל ומנחתם ונסכיהם (תי"ט פ"ט דמנחות דלא כרש"ל בתשו'):


(ד) ואומר כתר:    היינו לפי מנהג הספרדיים ובאשכנז אומרים נקדש כמו ביוצר:


(ה) ברכי נפשי:    ובקצת מקומות אין נוהגין כן, אם התפלל תפלת יוצר במקום מוסף לא יצא אפי' הזכיר יעלה ויבוא וצריך לחזור ולהתפלל (כ"ה רדב"ז ח"א רכ"א):

סעיף דעריכה


(ו) לחלוץ תפילין:    יש מקפידין שלא לחלוץ עד אחר הקדיש כדי שיהיו ד' קדישים כמ"ש סי' כ"ה ועכשיו שנהגו לפרוס על שמע אחר י"ח א"כ הוי ד' קדישים ובשל"ה דף קי"ו כתב דבספר המוסר איתא איפכא ד' קדושות וג' קדישי' דברכו נחשב ג"כ לקדושה, ובלבוש כתב לחלצם קודם קריא' ס"ת ולא קי"ל הכי דהא אינו אלא חומרא בעלמא לחלצם בר"ח וכ"כ בכוונת האר"י אבל בח"ה יש לחלצם קודם הלל וכ"כ מ"ע בתשובה: