שולחן ערוך אורח חיים שצח ט
<< · שולחן ערוך אורח חיים · שצח · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
עיר שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו שאינו מלא אלא בשעת הגשם אם יש לפניה מצבה (פירוש איצטבא) רוחב ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השני ויעשה הנחל כולו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדה ואם לא היה שם מצבה אין מודדים להם אלא מפתח בתיהם ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם:
מפרשים
(יג) וישתמשו: צ"ע אם בכ"מ שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם:
(יד) מפתח בתיהם: פי' מבית החיצון (מ"מ):
(ח) מפתח: פי' מבית החיצון.
(מה) מצבה - ר"ל איצטבא:
(מו) הבנויה בצדה - שע"י משתמשים בנחל גם כשהיא מלאה ואע"ג דאין מעברין להעיר אלא בית דירה והנחל הלא אינו ראוי לדירה י"ל דהתם הוא כשבאין לעבר העיר מפני מקום מסויים שחוצה לו אבל הנחל הזה שהוא לפני כל העיר וראויין להשתמש בו כל בני העיר אע"פ שאינו ראוי לדירה מעברין בו את העיר [ריטב"א]. ועיין במ"א שמסתפק אם בכל מקום שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם ועיין בא"ר שהסכים דאין להקל דגם בנחל גופא דעת כמה ראשונים שחולקין וסוברין דהנחל עולה במדת האלפים והבו דלא להוסיף עלה:
(מז) לא היה שם מצבה - של רוחב ארבע אמות וכ"ש אם לא היה כלל:
(מח) מפתח בתיהם - פי' מבית החיצון והיינו מקיר העיר: