שולחן ערוך אורח חיים שצג ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אחד עירובי חצירות ואחד שתופי מבואות מערבין אותם בין השמשות ואפילו אם כבר קיבל עליו תוספות שבת ויש אוסרים אם קיבל עליו תוספת שבת.

מפרשים

 

ויש אוסרים כו'. על דיעה זו ק"ל במאי דפרכי' בפרק במה מדליקין (שבת דף ל"ד) הא גופא קשיא אמרת ג' דברים צ"ל ע"ש עם חשיכה עם חשיכה אין דהיינו מבע"י אבל ספק לא מערב והדר תנא ספק חשיכה מערבין לא קשיא כאן בע"ת כאן בע"ח אמאי לא מוקמי אידי ואידי בע"ח ורישא מיירי בקיבל עליו תוספת שבת בזה אסור אלא דוקא מבע"י דהיינו קודם קבלת שבת דמסתמא קרינן קודם שבת מבע"י וזה מוכח מדאמר הדליקו את הנר וסיפא מיירי קודם קבלת שבת דודאי מיירי סיפא בזה דהא אמרי' וטומנין את החמין וזה ע"כ קודם קבלת שבת וצ"ע:


 

(ב) ויש אוסרים:    עיין ט"ז מה שהקשה על דיעה זו. והיד אהרן מיישבו בטוב ע"ש.
 

(ט) מערבין אותם בין השמשות - עיין לעיל סימן רס"א ס"א במ"ב ובה"ל מה שכתבנו שם:

(י) ואפי' אם כבר וכו' - ר"ל שכבר קבל עליו קודם שנעשה בין השמשות דאיכא תרתי לריעותא אפ"ה שרי:

(יא) ויש אוסרים אם קבל וכו' - ולדידהו אסור מפני הקבלה אפילו עדיין לא הגיע זמן בין השמשות וטעמם דכיון שקבל עליו בפירוש חמור ד"ז יותר מזמן בין השמשות דאתיא ממילא:

(יב) קיבל עליו תוספת שבת - מביאור הגר"א משמע שמצדד לדינא כדעה זו ועיין לעיל בסימן רס"א ס"ד בבה"ל ד"ה אין מערבין:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש