שולחן ערוך אורח חיים שסו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו באחד מבתי החצרות שעל ידי כך אנו רואים כאילו כולם דרים באותו בית וכאלו כל החצר מיוחד לאותו בית:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) מבתיהם לחצר:    וה"ה מבית לבית עסס"ב ורסי' שכ"ג וסי' ש"ע ס"ג:

באר היטב

(א) לחצר:    וה"ה מבית לבית עיין סס"ב ורסי' שנ"ג וסי' ש"ע ס"ג.


משנה ברורה

(א) שהרבה בתים - של אנשים מיוחדים:

(ב) מבתיהם לחצר - וה"ה מבית לבית בתוך החצר או בתוך המבוי אף שהמבוי מתוקן בלחי וקורה וטעם בכל זה דגזרו שלא להוציא מרשותו לרשות חבירו כדי דלא ליתי לאפוקי מרה"י לר"ה ובחצר גופא מותר לטלטל בכולו ואפילו מחצר לחצר נמי מותר דלא גזרו בזה רבנן וכדלקמן בסימן שע"ב:

(ג) שע"י כך וכו' - דעיקר דירתו של אדם במקום שפתו שם:

(ד) וכאלו כל החצר - וכמו שהסביר הרמב"ם וז"ל שיתערבו במאכל אחד שמניחין אותו מע"ש כלומר שכולנו מעורבין ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק רשות מחבירו אלא כשם שיד כולנו שוה במקום זה שנשאר לכולנו כך יד כולנו שוה בכל מקום שאחז כ"א לעצמו והרי כולנו רשות אחד ובמעשה הזה לא יבואו לטעות ולדמות שמותר להוציא ולהכניס מרה"י לר"ה עכ"ל:

ביאור הלכה

(*) מבתיהם לחצר עד שיערבו:    וזה עוקר וזה מניח בלא ערבו צ"ע [פמ"ג]:.



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש