שולחן ערוך אורח חיים שנ א
שולחן ערוך אורח חיים · שנ · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
עומד אדם ברשות היחיד ומוציא ידו לרשות הרבים ומטלטל שם חפצים שאינם צריכים לו במקום שהוא עומד שנוטלן מכאן ומניחן כאן ובלבד שלא יעבירם ארבע אמות. ולא חיישינן שמא יביאם אליו כיון שאינם צריכין לו במקום שהוא עומד שם. הילכך מותר לעמוד ברשות הרבים ליטול מפתח ברשות היחיד ולפתוח שם. וכן מרשות היחיד לרשות הרבים.
אבל לא יעמוד ברשות היחיד ויוציא ראשו לרשות הרבים וישתה שם או איפכא אלא אם כן יכנוס ראשו ורובו למקום שהוא שותה, דכיון שהוא צריך לאלו המים חיישינן שמא יביאם אליו. אבל מותר לעמוד ברשות היחיד או ברשות הרבים ולשתות בכרמלית או איפכא.
ויש מפרשים דחפצים הצריכים לו היינו כלים נאים שהוא צריך להם אבל אם הם כלים שאינם נאים מותר לשתות בהם אף על פי שלא הוציא ראשו ורובו אלא שהושיט צוארו לבד. ושאר טלטולים חוץ משתיה אפילו כלים נאים מותר לטלטל שלא גזרו אלא בכלים נאים ובשותה בהם שהוא מקרבן לפיו.
מפרשים
ובלבד שלא יעבירם ד' אמות. פירוש אע"פ שהוא עומד ברה"י רק שבידו מוליך חפץ ד' אמות ממקום זה שהוא מונח עד סוף ד' אמות ברשות הרבים:
(א) שלא יעבירם: ואם העביר חייב (מ"מ ראב"ד):
(ב) למקום שהוא שותה: וא"ת כששותה הוי הכנסה כמו משתין ורק בס"ב י"ל כיון שנתנן בפיו הוי מקום פטור כיון שהוא במקום אחר ופיו במקום אחר משא"כ במשתין ורק והא דלא גזרינן שמא יוציא להדיא כמ"ש סי' שמ"ו ס"א דהכא א"א לשתות בלא הנחת פיו וק' דגבי ידו נמי נימא הכי אם מושיט' לחוץ נעשה מקום פטור וכשמניח החפץ ברה"ר לפטור וי"ל דהתם לא הניח הכלי לידו ממקום אחר אחרי שהוציאו לרה"ר וה"ה גבי רוק משא"כ בשתיה שנתן המים לתוך פיו ע' ברא"ש:
(א) יעבירם: ואם העביר חייב. ראב"ד.
(א) שאינם צריכים לו במקום וכו' - ואפילו הם כלים נאים:
(ב) שלא יעבירם ד"א - פי' אע"פ שהוא עומד ברה"י רק שבידו מוליך חפץ ד"א ממקום שהוא מונח עד סוף ד"א בר"ה ואם העביר חייב ואפילו אם הגביהו למעלה מעשרה טפחים כיון שלבסוף הניחו על הארץ:
(ג) ליטול מפתח ברה"י - היינו שהמפתח מונח שם מכבר ונוטלו משם ופותח הדלת ומיירי באופן שע"י נטילת המפתח ממקומו אינו עובר על איסור הוצאה כגון שיש (גאנאק) מבחוץ לבית והגאנאק עשוי במחיצות כדין רה"י או שהמפתח תחוב שם במנעול הקבוע בדלת ועיין לעיל בסימן שמ"ו ס"ב בהג"ה מה שכתבנו במ"ב:
(ד) ולפתוח שם - ולא חיישינן שיוציאנו אצלו דלמה יוציאו כיון שאין צריך לו מבחוץ כלל:
(ה) וכן מרה"י לר"ה - ר"ל שעומד ברה"י ונוטל מפתח המונח בר"ה ופותח שם החנות והנה יש בזה חלוקי דינים ואין כאן מקומו להאריך בזה וכבר ביארנו לעיל בשמ"ו ס"ג בהג"ה במ"ב:
(ו) שהוא צריך וכו' - ובין שהמים נתונים בכלים נאים או אינם נאים וכן כל כיו"ב באוכלין ומלבושין לפי שהן חפצים הצריכין לו במקומו:
(ז) בכרמלית וכו' - דבר"ה גופא הוא רק מטעם גזירה שמא יביאנו אצלו ולא גזרינן גזירה לגזירה:
(ח) ויש מפרשים וכו' - והעיקר כסברא ראשונה [א"ר]: