שולחן ערוך אורח חיים שמא ג

נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת ואף על פי שאינם לצורך השבת. (ועיין לעיל סוף סימן ש"ו)

מפרשים

באר היטב

(ב) חרמי: כתב בשכנה"ג נידוהו בחלום עשינו מעשה והתרנו בשבת ע"ש.

משנה ברורה

(ח) שאינם לצורך השבת - לפי שאין דרך להיות כנופיא אלא בשבת ואם לא יתירוהו לו לא יתאספו ביום אחר ונמצא שלא יהיה לו היתר לעולם והוי כנדרי אשתו דשרי [ב"י] ועיין לעיל בסימן ש"ו במ"ב סקנ"א:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}