שולחן ערוך אורח חיים רצג ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מי שהוא אנוס כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים:

הגה: ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש (אור זרוע).

מפרשים

 

(ג) כגון שהוא צריך:    והתוס' כתבו כגון שצריך לילך לדבר מצוה ולא יהיה לו יין בשדה ומ"ש הטור או שצריך להחשיך וכו' פי' שיצטרך להתפלל מהלך לכך יתפלל בכאן:

(ד) יכול להתפלל:    ואין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים [ב"ח רש"ל] ועיין סי' ש"ו, בטור כתוב דה"ה אם היה להם שום אונס שלא יהיה לו יין להבדיל במ"ש רשאי להתפלל מבע"י ע"ש ונ"ל דה"פ כגון שהוא דר בעיר ובחוץ לעיר יש יין ובשבת א"א להביאו ומ"ש מתירא מפני העכו"ם או לסטים וא"א לו ללון חוץ לעיר רשאי להבדיל מבע"י ופי' הב"ח דחוק כמ"ש הוא עצמו וגם נ"ל דאם אין לו אלא כוס א' ימשוך סעודתו עד שחשיכה ויאמר הבדלה וב"ה עליו כמ"ש סי' רצ"ו ס"ג [עמ"ש רסי' ער"ב ]:

(ה) ולהבדיל מיד:    ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צ"ה אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה [טור והרמב"ם] ועיין סי' רל"ה דלדידן קוראין ק"ש קודם לילה [ד"מ] ולפי מ"ש סי' צ' ס"ט יחיד יקרא ק"ש בלילה וכן עיקר:
 

(א) ולהבדיל מיד:    ומ"מ ימתין עם הק"ש עד צאת הכוכבים מ"א. ורש"ל וב"ח אוסרים שמא יקל גם כן במלאכה גם הוא דבר תמוה לרבים.
 

(ח) כגון שצריך וכו' - היינו שהולך מביתו מבע"י עד סוף התחום ויושב שם עד הערב כדי שמיד שיחשך ילך לדבר מצוה הנחוץ לו ומיירי ששם לא ימצא לו כוס להבדיל עליו:

(ט) יכול וכו' - ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במו"ש:

(י) ולהבדיל מיד - ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צה"כ:
 

(*) כגון שצריך להחשיך וכו':    מדברי המגן אברהם משמע דכדי שלא יתפלל בדרך במהלך בלבד מותר לו להקדים להתפלל בביתו ולא העתקתיו משום דהרי בסק"ה כתב דימתין לקרות ק"ש עד צה"כ ולא יסמוך גאולה לתפלה וכבר כתב בעצמו בסימן פ"ט דהעולם סומכין עכשיו אמ"ד סמיכת גאולה לתפלה עדיף מתפלה מעומד וכ"כ בספר תוספת שבת:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש