שולחן ערוך אורח חיים רעט ז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רעט · ז
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אין מטלטלין אותה דחיישינן שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי ואפילו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה:
מפרשים
שמא תפול ותתפרק ויחזירנה כו'. קשה דהאיך משתמשים אנו בכוסות של כסף בשבת שרובן של פרקים ולא חיישי' לזה ולפמ"ש הטור בסי' שי"ג דבכוס אין דרך להדקו בחוזק ושרי ניחא:
ונמצא עושה כלי. אע"ג דבסי' שי"ד אמרי' אין בנין בכלים שאני הכא דהוי כעושה כלי מחדש כנלע"ד:
(יד) מנורה: ואם דרכה להיות רפוי שרי כמ"ש סי' שי"ג ס"ו ועמ"ש סי' תקי"ט ס"ב:
(י) ותתפרק: קשה האיך משתמשים אנו בכוסות של כסף בשבת שרובן של פרקים ולא חיישינן לזה. ולפי מ"ש הטור בסי' שי"ג דבכוס אין דרך להדקו בחוזק ושרי ניחא. ט"ז.
(יא) עושה כלי: אע"ג דאין בנין בכלים שאני הכא דהוי שעושה כלי מחדש.
(יב) אסור לטלטלה: ואם דרכה להיות רפוי שרי. מ"א עי' סי' שי"ג ס"ו וסי' תקי"ט ס"ב.
(כא) מנורה וכו' - אפילו היא חדשה שלא הדליקו בה מעולם:
(כב) ונמצא עושה כלי - עיין בט"ז ועיין לקמן סימן תקי"ט ס"ב. ואם דרכה להיות רפוי שרי כמ"ש סימן שי"ג ס"ו וע"ש מה שכתבנו במ"ב לענין כוסות של פרקים:
(כג) ודומה וכו' - משום דמיחלף בשל פרקים. ודע דלפי המתבאר בסעיף זה אסור לטלטל נרות שלנו [שקורין לייכטע"ר] אף שלא הדליקו בו מעולם דהרי הם עשויין של פרקים ומש"כ בס"ו מיירי בנרות שלא היו עשויין פרקים:
לד) סעי' ז. מנורה בין גדולה וכו' ואם דרכה להיות רפוי שרי כמ"ש סי' שי"ג סעי' ו' מ"א ס"ק י"ד. א"ר או' י"ד. מט"י או' י"א. וכתב הר"ן ריש פ' הבונה דכל זה הוא דוקא באין הדיוט יכול להחזירה. וכתב עוד דאם החזירה חייב חטאת אבל הרמב"ם פכ"ב כתב דפטור משום דאין בנין בכלים אלא לכתחלה אסור משום דנראה כבונה. תו"ש או' ט"ז. וכ"מ מדברי הש"ע בסי' שי"ג ססי' ו' שכתב אסור להחזירה ולהדקה ואם תקע חייב חטאת משמע דדוקא אם תקע חייב חטאת אבל אם החזירה או הדקה אינו אלא איסור דרבנן. וכ"כ המט"י באו' הנז' וכ"כ התו"ש שם בסי' שי"ג או' י"ז עו"ש. ודין כוס של פרקים עי"ש בסי' שי"ג סעי' ו':
לה שם. אם היא של פרקים וכו' ואם אינה של פרקים ולית בה חריצים אפי' היא גדולה מותר לטלטלה. ב"י ב"ח. מט"י שם:
לו) שם. דחיישינן שמא תפול וכו' קשה דהאיך משתמשים אנו בכוסות של כסף בשבת שרובן של פרקים ולא חיישינן לזה ולפי מ"ש הטור בסי' שי"ג. דבכוס אין דרך להדקו בחוזק ושרי ניחא. ט"ז סק"ה. ועיין בדברנו לשם בס"ד:
לז) שם. ונמצא עושה כלי. ואע"ג דק"ל דאין בנין וסתירה בכלים ה"מ בנין כל דהוא אבל בנין חזק וגמור אסור אפי' בכלים כמ"ש בסי' שי"ג ושי"ד והכא נמי כשתתפרק יהדקנה בחוזק וחשיב ליה בנין גמור. ב"ח. ומ"ש הט"ז סק"ו דהוי כעושה כלי מחדש עי"ש במט"י שכתב דכוונתו היא על עיקר הגזרה דגזרו חזרה שמא יתקע וכשיתקע נמצא עושה כלי ור"ל דהוי כעושה כלי מחדש ולא קאי אחזרה יעו"ש:
לח) שם. אלא שיש בה חריצים וכו' גזרה אטו של פרקים ב"י ולבוש: