שולחן ערוך אורח חיים רמח ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רמח · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
היכא דמותר להפליג מערב שבת אם נכנס בספינה מערב שבת וקנה בה שביתה אף על פי שמפלגת בשבת מותר והוא שלא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה.
מפרשים
(י) והוא שלא יצא: דאסור ליכנס בשבת בספינ' משום שט כמ"ש סוף סימן של"ט:
(יא) דאפי' יצא: דמאחר שקנה שבית' ה"ל כביתו ומותר ליכנס בה בשבת ועכ"פ כשמגיע ליבשה אסור לזוז מד"א כמ"ש סוף סימן ת"ד אבל אם לא יצא מותר, ובספינ' מהלך כולה כמ"ש סי' ת"ה ס"ז ואם לא שבת בה לא כיון דנכנס בה לדע' ע"ש ואפי' חל י"ט ע"ש שרי לקנות שביתה עיין סי' תי"ו:
(יב) שעושין קידוש וכו': לפרסומי מילת' (ב"י) ונ"ל דבעי דוקא שישב שם בין השמשות וכ"מ בכל הפוסקי' דלא כלבוש:
(י) שביתה: אפי' חל י"ט ע"ש שרי לקנות שביתה עי' סי' תי"ו.
(יא) קידוש: לפרסומי מילתא. ובעינן דוקא שישב שם בין השמשות מ"א. כתב משפטי צדק נתפשט המנהג בזמנינו להפליג בספינה בשבת ואין להתיר כשהספינה הולכת בשביל ישראל דלכ"ע אסור ואין לחלק באיסור זה בין יו"ט לשבת אפי' ביו"ט שני ואפילו בצינעה אסור וכ"כ מהר"א ששון עיין כנה"ג (וע"ת) [עולת שבת] ומ"א.
(יט) היכא דמותר וכו' - פי' דהמחבר לא קאמר לעיל להתיר אפילו בנהרות הנובעים ולמעלה מעשרה אלא להפליג בע"ש אבל בשבת לא וכאן אתי לאורויי דלפעמים אף בשבת מותר להפליג בהם:
(כ) שביתה - היינו שישב שם כל בין השמשות עד שתחשך:
(כא) והוא שלא יצא - דאל"ה אסור ליכנס בה בשבת מפני שנראה כשט ע"פ המים וזה אסור כמ"ש סימן של"ט:
(כב) דמאחר שקנה בה וכו' - היינו דעי"ז הו"ל הספינה כביתו ואינו נראה כשט כשנכנס בה בשבת ואפילו לדעה זו אינו מועיל הקנין שביתה אלא שיהיה מותר לכנוס בהספינה בשבת אבל כשמגיע אח"כ ליבשה אסור לו לזוז מד' אמותיו כמ"ש בסימן ת"ד [ואם הגיעה הספינה לעיר המוקפת מחיצות עי"ש בהג"ה] אבל אם לא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה מותר אח"כ לילך במקום שיגיע ליבשה עד אלפים לכל רוח והני מילי כשהיתה הספינה לעולם למעלה מעשרה טפחים וכמבואר שם ובספינה גופא מהלך את כולה אפילו אם יצא מבערב לביתו אחר שקנה שביתה כיון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום ואם לא קנה שביתה כלל מבע"י עיין לקמן בסי' ת"ה ס"ז במ"ב כי שם בארנו כל פרטי הדינים האלו:
(כג) שביתה מע"ש - ואפילו אם חל יו"ט ע"ש שרי לקנות שביתה ואין בזה משום הכנה מיו"ט לשבת [מ"א] ואינו מועיל לזה הקנין שביתה שקנה מעיו"ט ועיין בסימן תט"ז באיזה אופן אין בו משום הכנה:
(כד) שעושין קידוש - גם לדעת זו בעינן שישב שם כל בין השמשות לקנין שביתה אלא שסוברין דלכתחלה נכון לעשות שם ג"כ קידוש ולאכול מעט כדי לפרסם הדבר שקנו שם שביתה ולא יבואו לחשדם:
(*) וכן נהגו בקצת מקומות וכו': והנה כ"ז איירי בנהרות הנובעין דוקא דאדברי המחבר קאי הרמ"א [ולפלא שציין המציין בשם הר"ן דהוא שיטת הרמב"ן שם ואפשר דציין רק מה דהוזכר שם לענין קידוש אבל לא לכל דבריו שם]. ובאיזה מקומות נתפשט המנהג להפליג ע"י קנין שביתה אפילו בים הגדול בשבת ולא חיישי לטעם עונג שבת אבל במ"צ כתב דאין להקל נגד רוב הפוסקים [הביאו המגן אברהם בסוף הסימן] ומ"מ במקום שנהגו היתר בזה אין למחות וכמו שכתב בב"י דיש להם על מי שיסמוכו והוא שיטת הרמב"ן דס"ל דטעם איסור הפלגה בספינה הוא דוקא בספינה שרובה ישראל דאז הא"י העושים מלאכה בספינה הוא בשבילן אבל לא כשרובה א"י ולפ"ז אם הספינה יושביה ישראל בודאי אסור וכ"כ המגן אברהם בסוף הסימן:.