שולחן ערוך אורח חיים רכה ה

אם בירך שהחיינו על הענבים כשישתה יין חדש ^טואינו חוזר ומברך:

מפרשים

מגן אברהם

(יא) אינו חוזר: כיון דחד טעמא היא ששמח כשרא' או כשאכל ענבים וידע שהיין יצא מהם והכל שמחה אחד הוא אפי' שתי ליה אחר מ' יום מ"ד אלולב דנהוגין שלא לברך ביום שני שהחיינו אף על גב דאי יומא חול לא שעת עשייה ולא שעת מצוה הוא ה"נ בכה"ג ודעתי נוטה לפטור יותר מלחיוב ומספיק' אני מונע לאכול ענבים עד שאני שות' תירוש (מהרי"ל סי' ש"ו) ורדב"ז כתב לברך וכ' של"ה דכשישתה יין טוב שיביא עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר וכ"כ מט"מ ומ"מ משמע דוקא כששות' תירוש אבל כשהוא יין אף על פי שיודע שהוא חדש אין צריך לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן וכמ"ש ס"ז:

באר היטב

עריכה

(י) ומברך: ורדב"ז ות"ה כתבו לברך על היין חדש. ומספיקא אני מונע מלאכול ענבים עד שאני שותה תירוש מהרי"ל. וטוב שיביא את עצמו לידי חיוב שהחיינו ממקום אחר כגון על פרי חדש או על מלבוש וכיוצא בהן וישים יין חדש בצידו וכשיברך יכוין לפטור גם אותו. עמק ברכה ושל"ה ומ"מ משמע דוקא כששותה תירוש אבל כשהוא יין אע"פ שיודע שהוא חדש א"צ לברך משום דאין ניכר בין חדש לישן. ואם בירך שהחיינו על יין חדש לכ"ע אינו חוזר לברך שהחיינו על הענבים ע"ת.

משנה ברורה

עריכה

(טו) אינו חוזר ומברך - ואפילו אם שתי ליה אחר מ"ם יום שנתחזק היין ויש לו טעם אחר מן מוהל הענבים מ"מ הכל שמחה אחת היא דבעת שראה אז שאכל הענבים ידע שהיין יצא מהם ועיין באחרונים שהביאו די"א דמ"מ צריך לברך שהחיינו גם על היין החדש משום דיש בו שמחה יתירה מבענבים וע"כ טוב שאם בירך שהחיינו על הענבים אזי כשישתה יין חדש יברך תחלה שהחיינו על איזה מין חדש או על מלבוש כדי לפטור גם את היין [אבל אם בירך תחלה שהחיינו על היין דעת הע"ת דלכו"ע אינו חוזר לברך שהחיינו על הענבים] וכ"ז דוקא כששותה את היין כשהוא תירוש שהוא ניכר שהוא יין חדש אבל אם אינו שותהו עד שהוא יין אפילו לא בירך שהחיינו על הענבים אינו מברך עליו שהחיינו אף שהוא יודע שהוא יין חדש משום דאינו ניכר בין חדש לישן [אחרונים]:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}