שולחן ערוך אורח חיים ריא ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ריא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו שהכל, בורא פרי העץ קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד. וכן בורא פרי האדמה ושהכל, בורא פרי האדמה קודמת. ואם הביאו לפניו פרי העץ ופרי האדמה, איזה מהם שירצה יקדים. ויש אומרים שבורא פרי העץ קודם:
מפרשים
וי"א שבפה"ע קודם. הוא דעת ה"ג והפוסקים חולקים עליו והיינו דיעה קמייתא ונראה דיש לנו לפסוק בזה דאם חביב לו יותר בפ"הא יברך תחלה כדיעה ראשונה ואם שוים בחביבות יברך בפה"ע תחלה כדיעה בתרא:
(ג) בפה"ע קודמת: אפי' השני חביב עליו:
(ד) וי"א וכו': אפי' השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח (בה"ג) ועס"א די"א דאיזו שירצ' יקדי' וי"א דחביב עדיף וכן יש לנהוג דהא להרמב"ם לעול' חביב עדיף ולהרא"ש ורש"י ורב האי מברך על איזה שירצ' ולסמ"ק חביב עדיף א"כ ה"ל בה"ג יחיד לגבייהו (ב"ח):
(ד) קודמת: אפילו השני חביב עליו. מ"א.
(ה) קודם: אפילו השני מין ז' כגון הכוסס חטה ותפוח. ויש לפסוק אם חביב לו פה"א יברך תחלה בפה"א. ואם שוים בחביבות יברך בפה"ע תחלה. ט"ז ומ"א. (ובספר אליהו רבה פסק דהכוסס חטה ותפוח חטה קודם אף שהוא פרי האדמה כיון שהוא מז' מינין וכן משמע בסמ"ק ורקאנטי ובזה מיושב דברי תוס' ברכות מ"א ד"ה מיתיבי ומהרש"א שהגיה בתוס' לא ירד לזה ע"ש).
(יד) בפה"ע קודמת: ואפילו מין השני חביב עליו [מ"א וש"א]:
(טו) שהיא חשובה וכו': פי' דברכת בפה"ע מבוררת טפי על איזה מברך וחשובה היא מברכת שהכל שאינה רק ברכה כוללת לכל המינים:
(טז) וכן בפה"א: חשובה נמי משהכל דמברר בהברכה רק מיני פה"א משא"כ שהכל דכוללת הכל. וע"כ כשמביאים לפניו יי"ש עם מרקחת יברך על המרקחת תחלה אף שהיי"ש חביב עליו יותר [אחרונים]:
(יז) איזה מהם וכו': ואין תלוי כלל בחביב לדעה הראשונה שבס"א דהא אין ברכותיהן שוות ולי"א שם מיירי הכא ששניהם חביבים עליו בשוה:
(יח) וי"א שבפה"ע קודם: והסכימו האחרונים דנכון לנהוג כי"א הזה אם שניהם שוים בחביבות אכן אם פה"א חביב עליו יותר מברך על החביב כנ"ל בס"א וכן אם פה"א הוא מין שבעה כגון קליות של חטים ותפוח או אחד משבעת המינים יש לו לברך תחלה על החטה שהוא מין שבעה וקודמת בפסוק:
(*) וכן בפה"א ושהכל: כתב הא"ר בשם השל"ה דאין יפה מה שעושין ההמונים כשנותנין לפניהם יי"ש ומיני מרקחת מפירות שברכתן בפה"א או בפה"ע והם מברכין על היי"ש תחלה שהכל והוא כתב להצדיק מנהגם דטעמם משום דמתחלה אינם מתאוים לאכול כלל המיני מרקחת והוי כמי שאינו רוצה לאכול עכשיו דס"ה דרק אחר שתיית היי"ש חפצים לאכלן וכעין זה נמצא בב"י ומ"מ נכון לנהוג לברך מקודם על המרקחת לעולם דאח"כ לפעמים אין לחשוב רק לטפל כשבא להפיג רק חריפות השתיה ואינו רוצה בעצם באכילתו וכמבואר בסימן רי"ב וע"ש במה שכתבתי במ"ב סק"ה לענין מרקחת עם יי"ש:.