שולחן ערוך אורח חיים רה ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם סחטן אינו מברך על אותם משקין אלא שהכל:

מפרשים

 

אם סחטן כו'. כתב הטור וכת' אחי הר"ר יחיאל כל שכן אם סחטן שמברך על מימיהן כדרך שמברך עליהן ואינו נראה כן דודאי כשסוחטין אותה משתנה לגריעותא. וראיה לדבר משקין היוצאין מן הפירות שמברכין עליו שהכל ואם בישלם מברך על המרק כברכת הפרי כו' עכ"ל. ולפמש"ל סימן ר"ב דודאי דבר הנראה לעינים ומורגש בשכל שיוצא טפי ע"י סחיטה וכל שכן כתישה ממה שיוצא מאליו ונרא' לדמות סחיטה וכתישה כבישול ממש אין ראי' לרבינו הטור כאן ממשקין היוצאין מפרי דשם יוצאין מאליו ואינו אלא זיעה בעלמא ונראין דברי אחיו הר"ר יחיאל נכונים אלא שאין להקל נגד הטור ויש לברך שהכל ותו נראה דע"י כתישה גם הטור מודה דהוי היוצא כהפרי דאז פשיטא דהוי כבישול שגוף כח הפרי יוצא ממנו כנ"ל:


 

(ח) סחטן:    דאשתני לגריעות':
 

(ו) סחטן:    דאשתני לגריעותא. וע"י כתישה הוי כבישול עיין ט"ז. מי תותין ויין תפוחים שעומדין לשתייה מברך שהכל וכן המשקה שעושין בפסח מתפוחים מברך שהכל עיין מ"א.
 

(יד) אם סחטן וכו' - דיותר יוצא טעם הירק ע"י בישול מעל ידי סחיטה ולכן אפילו בפירות שדרכו למיסחטינהו גם כן ברכתן שהכל ואפילו אם כתשן נמי דינא הכי:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש