שולחן ערוך אורח חיים קצג ה
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קצג · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
ג' שבאו מג' חבורות של שלשה שלשה בני אדם ונתחברו אלו השלשה אם זימנו עליהם במקומם כגון שהפסיקו כל אחד לשנים עד שאמרו הזן שוב אינם יכולים לזמן אפילו אכלו אחר כך יחד וגמרו סעודתן ואם לא זימנו עליהם במקומם חייבים לזמן ואינם רשאים ליחלק ואפילו לא אכלו אלו הג' ביחד משנתחברו:
מפרשים
(ז) שוב אין יכולים לזמן. ז"ל הטור. ובגמרא איתא דאי אזמין עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו פירש"י שאם היה די בכל חבורה ונשאר בכ"א כדי זימון והפורשים הללו היו צריכים לצאת לשוק קודם שגמרו החבורות סעודת' אז חייבים אלו ג' לזמן אבל אם הזמינו עליהם שנצטרפו אלו עמהם לזימון כדלעיל קורין לו כו' ויברכו החבורה ואלו לא היו שם אלא כדי נברך וברוך הוא ועכשיו הם באים לברך לא מזמני דפרח מינייהו חובת זימון ותו לא הדר עליהם. והתו' כתבו דאי אזמין עלייהו בדוכתייהו פי' שאכל כל א' מהג' והפסיק לשנים שהיו מסובין עמו עד הזן פרח זימון מעליהם כלומר פטורים מן הזימון ורשאים עתה לחלק עכ"ל. הנה מ"ש התוס' כלומר פטורים כו' זהו לאפוקי ממה שהוא ע"ד רש"י שכבר זימנו שפיר אלא שלא בירכו עדיין אז יש איסור לאלו הג' לזמן כיון שכבר זימנו משא"כ לפי' התוספות שאם הפסיק לב' ואכלו אח"כ בזה אין איסור אם היו רוצים לזמן על אכילה השניה אלא דפטורים הם מזימון. והטור כ' כפי' התוס' אלא דפליג עלייהו במ"ש כלומר פטורים מזימון דמשמע אבל איסורא ליכא אם ירצו לזמן על אכילה השניה ובזה ס"ל להטור דיש איסור אם ירצו לזמן כיון שכבר יצאו ידי זימון בהתחלת הסעוד'. וע"כ כת' אין יכולים לזמן וכן בש"ע:
(ח) ואפילו לא אכלו יחד משנתחברו. וקשה הא פת צריכה ברכה במקומה ונראה דמיירי שאכלו כל א' אחר כך אלא שלא בחבורה א' אלא זה שלא בפני זה והב"י תי' ב' תירוצים בזה. האחד שאכלו ג' חבורות בבית א' עסקי' שחבורה זו אכלה בזוית זו וזו בזוית זו דאף על פי שאח"כ מתקבצים בזוית א' לית לן בה דמפינה לפינה לא הוי שינוי. א"נ ה"ק שכיון שבאו אלו הג' להצטרף ביחד ולזמן אע"פ שלא הסיבו יחד ולא אכלו ביחד כיון שנתועדו לזמן אינם רשאים לחלק עוד ע"כ צריכים עוד לאכול ביחד ויחול זימון עלייהו ושוב אינם רשאים ליחלק עכ"ל הנה התי' הא' הוא מעין התי' שזכרתי והתי' הב' תמוה היא לענ"ד דכיון דאינם במקום ששייך ברכת הזימון כיון שאין רשאים שם לברך היאך נאמר חייבים לאכול על מנת לברך לא מצינו דבר כזה לאכול על מנת לברך כיון שאינו תאב לאכול וראיה ממ"ש המרדכי הביאו רמ"א ססי' קצ"ז דהמברך צריך שישתה והיינו בתאב לשתות משמע אבל לא ישתה בשביל הברכה:
(יא) עד שאמרו הזן: צ"ע דלקמן סימן ר' כתב עד ברוך וכו':
(יב) אפילו אכלו אחר כך: דכבר פרח זימון מינייהו:
(יג) ואפילו לא אכלו: צ"ע דהלא פת צריך ברכה במקומו כמ"ש סימן קע"ח וקפ"ד ונ"ל דה"ק דצריכים לאכול עכשיו מעט כדי שיתחברו לזימון ולדעת הרמב"ם שם צ"ל דמיירי בבית אחד מפנה לפנה (ב"י) ונ"ל דאפי' יצאו שוגג להרמב"ם אפ"ה עדיף טפי שיחזרו למקומם משיזמנו כאן ועי"ל דה"ק ואפי' לא אכלו יחד כלו' אלא כל א' אכל בפ"ע שלא קבעו דאינם חייבים בזימון כמ"ש ס"ב הכא חייבים כיון שכבר נתחייבו וכ"מ בתר"י ומיהו להרמב"ם לא יתכן זה אלא בדיעבד דלכתחלה אסור לאכול עד שיברך ב"ה:
(ז) משנתחברו: ר"ל אלא כל אחד אכל בפ"ע משנתחברו עיין ט"ז ומ"א.
(כט) כל אחד לשנים - עיין בביאור הלכה:
(ל) אפי' אכלו אח"כ - דכבר פרח זימון מינייהו ע"י שזימנו עליהם מקודם ומ"מ בהמ"ז חייבים לברך מתחלת ברכת הזן וכדלקמן בסימן רי"ש בהג"ה:
(לא) ואינם רשאים ליחלק - כיון שנועדו עתה יחדו וכל אחד בא מחבורה שכבר נתחייב שם בזימון ואף דנתבאר בס"ו בהג"ה דאסור ליפרד מחבורה של ג' שעי"ז מפסיד הזימון שלהם וא"כ היה לכל אחד ואחד לחזור לחבורה שלו י"ל דמיירי הכא שנתפרדה חבורתם הראשונה א"נ לפי מה דמבואר לקמן בסי' רי"ש בא"ר וש"א דבמקום שיש אונס או הפסד ממון מותר לאחד לגמור סעודתו מקודם שגמרו השנים ולברך בפני עצמו מיירי הכא ג"כ בכה"ג שהיו אלו השלשה מוכרחין למהר ולגמור סעודתן מקודם ולכן אם נזדמנו אלו השלשה ביחד יזמנו בפני עצמן:
(לב) ואפילו לא אכלו וכו' - וקשה הא קי"ל לעיל סימן קפ"ד דבהמ"ז צריך לברך דוקא במקום שאכל וא"כ כל אחד ואחד צריך לחזור למקום שאכל מתחלה יש מתרצים דהכא מיירי בעקרו בשוגג ממקומם דבזה לא מטרחינן אותו לחזור למקומו לדעת הרמב"ם וכנ"ל שם בסעיף א' וכן פסקו שם האחרונים במקום הדחק ובעניננו נמי כיון דכאן יכול לזמן וכשיחזור לשם יברך ביחידי כשעת הדחק דמי ועוד י"ל דה"ק ואפילו לא אכלו יחד כלומר אלא כל אחד אכל בפני עצמו שלא קבעו דאינם חייבים בזימון כמ"ש ס"ב הכא חייבין כיון שכבר נתחייבו:
(*) כל אחד לשנים: לכאורה נראה דה"ה אם אחד מהן הפסיק לשנים ג"כ אמרינן דכבר פרח זימון מניה ולא נשארו כאן אלא שנים וכן מצאתי בפסקי ריא"ז ובחידושי הרא"ה על הרי"ף אכן לפי מה דמבואר לקמן בסי' ר' בטור והובא שם במגן אברהם משמע דבאחד יכול להצטרף עוד הפעם עם השנים כשאכלו עתה ביחד אחרי שהם לא זימנו עדיין וצ"ל דלהראשונים הנ"ל מיירי שהם לא אכלו עתה אבל כשאכלו ה"נ דמצטרפי וצ"ע לדינא:.