שולחן ערוך אורח חיים קצב ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם טעה המזמן בעשרה והעונים ולא הזכירו אלהינו אין יכולים לחזור אבל אם עדיין לא ענו אחריו יחזור ויזמן בשם:

מפרשים

 

באר היטב

(ה) בעשרה:    טעה המזמן ולא הזכיר אלהינו והעונים הזכירו עונה הוא אחריהם ומזכיר אלהינו ודי בזה שכבר הזכירו כולם.
 

משנה ברורה

(י) אינם יכולים לחזור - דבדיעבד יצאו בזימון בלא שם ואם יכול המזמן לחזור אח"כ ולומר ברוך אלהינו וכו' או שצריך לומר ג"כ בלא שם מאחר שהעונים אמרו מתחלה בלא שם יש דעות בין האחרונים עיין בשע"ת ולכו"ע אם הם אמרו בשם יכול גם הוא לחזור ולומר ברוך אלהינו וכו' אף דנברך אמר בלא שם:

(יא) יחזור ויזמן בשם - דכיון שלא ענו עדיין לא נתקיים מצות זימון והוי כלכתחלה:
 

כף החיים

טז) סעי' ב'. אם טעה המזמן בעשרה וכו'. ואם טעה המזמן ולא הזכיר אלהינו והעונים הזכירו עונה הוא אחריהם ומזכיר אלהינו ודי בזה שכבר הזכירו כולם. מהריק"ש. י"א בהגב"י. בי"מ אות ה'. דה"ח אות ד'. חס"ל אות ב'. בן א"ח פ' קרח אות ב':

טוב) שם. אם טעה המזמן וכו'. ואם טעה המזמן והתחיל בא"י אמ"ה וכו'. יש ליקח הכוס מידו ויזמן אחר והוא פרח מיניה הזימון כי אינו יכול להפסיק באמצע בהמ"ז ולענות דדינא כתפלת י"ח כמ"ש לעיל סי' פ"ג סעי' ח' ובדברינו לשם בס"ד:

יח) שם. אין יכולין לחזור. והטעם כתב ב"י בשם א"ח דמשום דאין זימון למפרע. מיהו הפר"ח חלק על דין זה שכתב בש"ע וכתב שאפי' ענו אחריו הוא לא הפסיד בשביל זה ויאמר ברוך אלהינו עכ"ד. אבל הברכ"י בשיו"ב אות ב' כתב דבתשובת הרשב"א כ"י כתב כדברי א"ח ומוכח ממה דאם גם העונים לא הזכירו גם הוא הפסיד וכתב דכן עיקר ודלא כהפר"ח יעו"ש. וכ"פ בספרו מחב"ר אות ג' שע"ת אות ה' בי"מ אות ד' דה"ח שם בן א"ח שם.

יט) שם. יחזור ויזמן בשם. דכיון דעדיין לא ענו הוי כלכתחלה וצריך לקיים המצוה כתקנה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש