שולחן ערוך אורח חיים קצא א


שולחן ערוך

פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרין בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד' ברכות כתקנן וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד' ברכות:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(א) מקצרי' בב"ה:    גם א"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו (סמ"ע ח"מ סימן של"ז) ול"נ דה"פ בטור שם דהרי הקפידו חכמים בזימון על ברכה רביעית וכו' פי' דאביי עני אמן בקלא כי היכי דלוקמי פועלים וע"כ איירי שהיה מזמן עליהם והיו יוצאין בברכתו להכי נקט הטור בזימון ואם כן אדרבא מוכח קצת משם דחייבים להמתין על זימון ועיין סי' ק"י ס"ב, כתבו התוס' אף על גב דמדאורייתא הם מ"מ יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה מפני טרדת ב"ה, והרב"י כתב דאין מנין הברכות מן התורה וכב"ח שזה דעת הרמב"ם אבל ש"פ סוברים דמנין ג' ברכות מן התור' ועמ"ש סוף סימן קצ"ד ול"נ שרש"י תירץ קושי' זו שכת' וז"ל שברכת הארץ ובנין ירושלים דומות כלומר דמאי דדרשינן מקרא שיברך על שלשתן אינו ר"ל שיחתום על כל אחד בברכה אלא מדאורייתא די כשיברך על שלשתן בברכה א' אך דרבנן תקנו לחתום על כל אחד ובפועלים משום בטול מלאכה תקנו הזן בפ"ע וברכת הארץ ובנין ירושלים בברכה א' כיון שדומות הם ועב"ח, וכ"מ בגמרא דף מ"ו ועיין בר"י הלוי סימן מ"ד ור"ש חיון סימן מ"ב:

באר היטב

(א) בבה"מ:    גם א"צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. סמ"ע סי' של"ז ומ"א לא כ"כ ע"ש ועיין בשכנה"ג.


משנה ברורה

(א) וכולל בה בונה ירושלים - דאף דדרשינן בגמרא מקרא שיברך לה' בבהמ"ז על המזון ועל הארץ ועל ירושלים אין ר"ל שמן התורה צריך לחתום על כל אחד ואחד בברכה בפ"ע אלא מדאורייתא די כשיברך על שלשתן בברכה אחת אך דרבנן תקנו לחתום בברכה על כל אחד ובפועלים משום בטול מלאכה תקנו שרק הזן יברך בפ"ע אבל ברכת הארץ ובנין ירושלים כיון שדומות זו לזו יכללם בברכה אחת [מ"א בביאור דברי רש"י וכ"כ עוד הרבה אחרונים לדינא]:

(ב) כלל - שזו אינה כ"א מדרבנן בעלמא ועקרוה אצל פועלים בין שמברכין בעצמן בין ששומעין מפי אחר המזמן ומברך בהמ"ז כתיקונה הרי הן עומדין למלאכתן כשחותם ברכת ירושלים ולענין ברכת הזימון אם מחויבין פועלים בכך או לא יש דעות בין האחרונים ולפי מה שכתב בס"ב לא נ"מ מידי לדידן דבודאי חייבין אך כשאוכל פועל עם אנשים אחרים והוא גמר סעודתו מקודם נראה דלא ימתין עליהם אם אינם רוצים לענות אותו דבכגון זה בודאי בעה"ב מקפיד ועיין לקמן בסימן ר' במ"א סק"ב:

(ג) כשנוטלין שכר - וע"כ צריכין למהר המלאכה [רש"י]:

(ד) מיסב עמהם וכו' - דמסתמא מוחל להם:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש