שולחן ערוך אורח חיים קי ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קי · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הפועלים שעושין מלאכה אצל בעל הבית אם אינו נותן להם שכר חוץ מסעודתן מתפללין שמונה עשרה אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם ואם נותן להם שכר מתפללין הביננו והאידנא אין דרך להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי משכירין אותם שיתפללו שמונה עשרה:
מפרשים
אם אינו נותן וכו'. בטור כ"כ בשם הרמב"ם וכתב עליו ואפשר שחושב פועלים כשעת הדחק וכב"י מדברי רבינו נר' שסובר שהם דברי רמב"ם ואינו כן אלא גמ' ערוכה בפרק היה קורא והכי איתא כו' עכ"ל. ובאמת לא עיין ב"י בזה כל הצורך דבפ' היה קורא (ברכות דף י"ז) איתא הכי ומתפללין תפלת י"ח והתניא מעין י"ח א"ר ששת ל"ק הא ר"ג הא ר"י דתני' בפ' ת"ה רג"א בכל יום מתפלל אדם י"ח רי"א מעין י"ח ופריך אי ר"י מאי איריא פועלים אפי' כל אדם נמי אלא אידי ואידי ר"ג הוא ול"ק כאן בעושין בשכרן כאן בעושין בסעודתן דאז מתפללין י"ח ומביא ראיה מברייתא דמחלק ג"כ בין עושין בסעודתן או לא לענין ברכת המזון והרי"ף והרא"ש לא הביאו כלל החילוק הזה לענין הביננו רק לענין ב"ה וא"כ היאך כתב דתלמוד ערוך הוא לחלק לענין הביננו אלא נראה דלא כן הוא הדרך דבתפלת השחר הוא עיקר הדין של הביננו ושם מוכח במסקנ' דלא מצלי הביננו אלא בשעת הדחק מההיא דאביי לייט אמאן דמצלי הביננו במת' לחד גי' של התו' וכמ"ש הרי"ף והרא"ש שם וא"כ צ"ל דפסק התלמוד התם דלא כחד דלר"ג צריך לעול' י"ח ולר"י לעולם הביננו והתלמוד מכריע להלכה דבשעת הדחק יש לסמוך על ר"י ושלא בשעת הדחק עבדינן כר"ג ובפ' היה קורא מפלפל בגמ' כמאן מן התנאים אתי' ההיא ברייתא דיאמרו הביננו דשם לא נחתי כלל לחלק בין דחק או לא אלא בדברי התנאים עצמן מפלפל שם כמאן אתי' וע"ז פרכינן אי ר"י מאי אריא פועלים ולא סלקי' שם להאי סבר' דיש חילוק בין דחק או לא אבל במסקנת התלמוד דנחתין לזה להכריע בין דחק או לא ותו אין חילוק אחר הכי קי"ל וכ"כ הפוסקים לחלק כן ונמצא שמ"ש הרמב"ם לחלק בין עושין בשכרן או לא וכבר חילק הוא עצמו בין דחק או לא קשה עליו כיון שיש חילוק בין דחק או לא תו ליכא חילוק אחר דהני הכרעות התלמוד לחלק דוקא בין שעת הדחק וע"ז כתב רבינו הטור ואפשר שחושב פועלים כשעת הדחק דהיינו חילוק זה דעושין בשכרן ה"ל כשעת הדחק אבל בשכר סעודתן ה"ל שלא כשעת הדחק ונמצא שפיר כתב רבינו הטור דין זה בשם הרמב"ם דוקא כנ"ל נכון בס"ד:
(ז) והאידנא: וה"ה שילכו לבה"כ להתפלל בי' (ל"ח) והיכא דנהוג נהוג:
(ד) בכך: וה"ה שילכו לבה"כ להתפלל בעשרה ל"ח. והיכי דנהוג נהוג. מג"א.
(ח) מתפללין י"ח - ג"פ בכל יום כשאר כל אדם שאין הבעה"ב מקפיד בעיכובן כיון שאינו נותן להם שכר:
(ט) אבל אין וכו' - שזהו עיכוב גדול ומקפיד:
(י) ואם נותן וכו' - כי אז מקפיד הבעה"ב אם יתעכבו להתפלל כל הי"ח והוו להו לפועלי' כשעת הדחק וכנ"ל:
(יא) הביננו - והיינו דוקא בימות החמה וכנ"ל בסעיף א':
(יב) שיתפללו י"ח - וה"ה כל נוסח התפילה כשאר כל אדם וכתב הלחם חמודות דה"ה שמותרים לילך לבהכ"נ להתפלל בעשרה ועיין במ"א דזה דוקא במקום שאין דרך בעלי בתים להקפיד בכך ומ"מ אין יורדין לפני התיבה כ"כ הפמ"ג ובפר"ח איתא דהאידנא יורדין ג"כ לפני התיבה ונ"ל דאין להחמיר אם עי"ז לא יתאחר הזמן יותר:
(*) והאידנא וכו' שיתפללו י"ח: עיין במ"ב במש"כ דה"ה כל נוסח התפלה כשאר כל אדם כן מוכח מא"ר ופשיטא דיזהרו להתפלל התפילות בזמן התפלה וכמש"כ רש"י בברכות ט"ז ע"א ד"ה קורין ובעו"ה יש פועלים שנכשלין בזה שמאחרין זמן תפלה עד בין השמשות ממש: