שולחן ערוך אורח חיים קסג ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המאכיל לאחרים אין צריך נטילת ידים והאוכל צריך נטילת ידים אף על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל והוא הדין לאוכל במגרפה (פירוש כלי שיש לו שינים, פירי"ק בלע"ז) שצריך נטילת ידים.

(ואסור להאכיל למי שלא נטל ידיו משום לפני עור לא תתן מכשול) (הר"י סוף פרק אלו דברים)

מפרשים

 

מגן אברהם

(ב) ואסור להאכיל:    נ"ל דוקא כשנתן לו משלו אבל אם הפרוס' של האוכל רק שהוא מושיטו לו שרי דהא אם לא היה מושיט לו נוטלו ממילא אא"כ קאי בתרי עברא דנהרא כדאי' בע"א פ"ק ועמ"ש סי' שמ"ז ואפשר דמ"מ איכא מסייע ידי עוברי עבירה ועיין בתוס' גיטין דף ס"א ובע"א דף נ"ה וע' ברמב"ם ספ"י ממעשר שכ' שמותר ליתן לחולה ע"ה דמאי לתוך ידו אם הדמאי הוא של ע"ה אבל לא לתוך פיו ובודאי אפילו לתוך ידו אסור וה"ה אם הדמאי של הרופא אסור:
 

משנה ברורה

(ח) אינו צריך נט"י - אע"פ שנוגע בהמאכל דלא תקנו רבנן נטילה אלא להאוכל בלבד:

(ט) אע"פ וכו' - דלא פלוג רבנן באוכל בין נוגע לאינו נוגע [לבוש]:

(י) וה"ה לאוכל במגרפה - דלא עדיף מאוכל מחמת מאכיל דצריך נטילה:

(יא) למי שלא נטל ידיו - דוקא בידוע שלא נטל אבל בספק מותר [כן הוא לפי מה שצידד המ"א בסימן קס"ט סק"ה ע"ש] ובפרט דלעני בתורת צדקה בודאי אין להחמיר בספק ע"ש בס"ב. ומ"מ טוב דכשנותן לעני שלא קים ליה בגויה לאכול שיאמר קום נטול ידך [א"ר]:

(יב) משום לפני עור - דהיינו בלחם של המאכיל דבלחם של האוכל ויוכל לקחת בעצמו אין כאן לפני עור מ"מ כתבו האחרונים דאסור גם בזה משום דאסור לסייע ידי עוברי עבירה ועיין בפמ"ג:
 

ביאור הלכה

(*) ואסור להאכיל וכו':    מלשון זה משמע דדוקא בנותן לו כדי לאכול מיד [ובאופן זה מיירי הגמרא דאסור ליתן לשמש] אבל בלוקח לביתו מותר ליתן לו דמי יודע שיאכל שם בלי נט"י:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש