שולחן ערוך אורח חיים קנט טז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מ' סאה מים שאובים שבקרקע להרמב"ם אין מטבילין בהם את הידים ולהראב"ד מטבילין ושאובה שהמשיכוה כולה גם להרמב"ם מטבילין בהם הידים

מפרשים

 

ולהראב"ד מטבילין. טעמו שהרי בעלי קריין טובלין בהם אם יש בהם מ' סאה בקרקע. ז"ל מו"ח ז"ל מ"כ בהגהות רש"ל ובשלג יש אוסרים ויש מתירין והר"ר אביגדור לא רצה ליטול בשלג אפילו בשעת הדחק ע"כ ונראה דר"ל שיזרוק שלג על ידו א' ואח"כ יזרוק על השנית דהשלג דינו כמים א"נ לטבול בשלג קאמר (וכן עיקר) דפליגי ביה כי היכי דפליגי ביה לענין טבילת כל הגוף בי"ד סי' ר"א ובש"ע שם אבל ליקח שלג בידו א' ולשפשפו בידו השנית לד"ס אסור אפילו במים ועמ"ש ב"י סי' ק"ס עכ"ל ול"נ כפי' הראשון שזכר אבל לענין טבילה בשלג במקו' שהוא מכונס בגומא ויש שם שיעור מ' סאה יש להתיר בטבילת ידים דהא אפי' בטבילת כל גופו כתב רמ"א בי"ד סי' ר"א ס"ל דלכתחלה יש להחמיר ממילא בטבילת ידים מותר אפי' לכתחלה כנלע"ד לסמוך ע"ז אפי' שלא בשעת הדחק:


 

(כח) שבקרקע:    אבל בכלי שבקרקע לכ"ע פסולים כמ"ש ס"ז:
 

(כב) שבקרקע:    אבל בכלי שבקרקע לכ"ע פסולים כמ"ש ס"ח.
 

(פט) שבקרקע:    אבל בכלי המחוברת לקרקע אין בה טבילה לכו"ע דאין טובלין בכלים ועיין לעיל סעיף ח':

(צ) אין מטבילין:    דבעינן מים הכשרים לטבילת הגוף וטעם הראב"ד הוא משום דמצינו לענין טבילת בעלי קריין לד"ת שטבילתן מדרבנן דמותר בשאובין שבקרקע כדלעיל בסימן פ"ח בב"י:

(צא) שהמשיכוה כולה:    ר"ל דאף אם היתה כולה שאובין רק שהמשיך את המים דרך הקרקע למקום אחר כשר בזה וכנ"ל בסעיף ז':
 

(*) ולהראב"ד מטבילין:    והעיקר כסברא הראשונה [הגר"ז] וכן משמע פשטות לשון המחבר לעיל בס"ז ע"ש ובאמת רוב הפוסקים סוברים כהרמב"ם כי באשכול כתב בהדיא כן [וכן משמע באו"ז עי"ש] וגם הטור לא העתיק רק דעת הרמב"ם ומהא דצנור בס"ז דאין טובלין בו משום שאובין והרי"ף והרא"ש גרסי כן בגמרא וכן שארי ראשונים בפשוטו משמע דאף אם היה בו מ' סאה אסור והגר"א העיר בזה וכתב דהראב"ד יפרש הא דצנור דהוי כלי ולכן פוסל בו שאובין אבל כל הראשונים מפרשי דלא הוי כלי וכנ"ל בס"ז בבה"ל ע"ש. ודע עוד דלפי מה שהגר"א מפרש לעיל בס"ח דמחובר לקרקע היינו שקבעו ולבסוף חקקו ע"כ לדידיה בבעל קרי אסור בכלי אף באופן זה ולהכי אסור בזה ג"כ לענין נטילה:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש