שולחן ערוך אורח חיים קנט ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קנט · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה ואם הרחיבה מלמטה עד שמקבלת רביעית כשהיא יושבת שלא מסומכת נוטלים ממנה
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
(ד) כלי שמחזיק רביעית כו'. בטור כתוב בזה שבר כלי או כלי שלם כו' נראה דהוצרך לכתוב תרוייהו דבכלי שלם שעשוי מתחלה שישב דוקא בסמיכה כשר כמ"ש בס"ה אלא מיירי כאן שלא נעשה תחלה אלא לישב בלי סמיכה אלא שאח"כ נפחת קצת ממקום מושבו ואין נקב בכלי לזה קאמר דצריך שלא יהיה הפחת כל כך עד שלא יוכל לישב בלא סמיכה ולהכי זכר גם כלי שלם ואי לא נקט שבר כלי ה"א בשבר כלי דהיינו נשבר חלק ממנו לא מהני ליה אפי' תיקון שיוכל לישב בלא סמיכה קמ"ל:
(ה) הלכך מגופת חבית כו'. פי' התוס' שיש למגופה זו חלל לקבל רביעית אלא שהיא פסולה מטעם שאינה יושבת בלי סמיכה הלכך מועיל תיקון לזה. וק' דמטעם סמיכה נמי יהיה כשר דהא תחלת עשייתו הוא כן תירץ ב"י דשאני מגופה שלא נעשה מתחלה לקבלה עכ"ל והדרא קושיא לדוכתא דא"כ יהיה פסול בלא טעם סמיכה כמו שק וקופה. וכ' מו"ח ז"ל דמגופה עשויה עיקרה תחלה לכיסוי חבית אלא שעשויה ג"כ לקבל מים ע"כ צריך תיקון עכשיו שיעשנה רחב שלא ישתמש בה עוד אלא למשקין לחוד ולא נלע"ד סוף דבריו דא"כ היאך מכשיר אחר כך כאן בכובע של לבדין מטעם דעוברי דרכים רגילין לשתות בהן והא התם לא יחזיק הכובע לשתי' לחוד אלא חוזר ומכסהו על ראשו אלא ראש דבריו הוא האמת דכיון דעיקרו תחילה לכיסוי ועכ"פ עומד ג"כ למשקין ע"כ צריך אח"כ תיקון לישב בלי סמיכה ומהני משא"כ בשק וקופה דאינה עומדת לעולם לקבלת משקין כלל:
מגן אברהם
(ד) מגופה של חבית: והר"ש והרשב"א פי' דמגופה פסולה משום דלאו לתשמיש לתוכה עבידא אלא לכיסוי חבית עמ"ש ס"ק ג', וכ' הב"ח שהם מפרשי' מאי דאמרי' מגופת חבית שתקנה היינו שיחדה מכאן והלאה לקבלה עכ"ל. אבל בר"ש פי' בהדיא שהתקינ' שחקק בה כדי לקבל רביעית משמע דיחוד לא מהני וע' פ"ל דכלים: כתוב בשל"ה דאין ליטול ידיו מהקנקן שקורין גיסקא"ן דרך הדד שבולט כי לא נעשה לקבלה ע"ש וצ"ע דעיקר נט"י בכלי ילפינן מכיור והכיור היו לו דדים כדאיתא ביומא, וצ"ל דאותם היו עשוים כמין שפופרת שמקבלין מים אבל כשעושים כמין צינור הפתוח למעלה והם כמו חצי עגולה לא (וכן מ"ב בשם גאון אחד וכ"מ בשל"ה) וכמ"ש ס"ז וס"ח בב"י בשם תוספ' ורא"ש דצנור לא מקרי כלי:
באר היטב
(ד) מסומכת: ואין ליטול ידיו מקנקן שקורין גיסק"ן דרך הדד שבולט כמו חצי עגולה כי לא נעשה לקבלה. של"ה ט"ז מ"א.
משנה ברורה
(יב) כלי שמחזיק וכו': בטור וב"י איתא דה"ה בשבר כלי שהוא מחזיק רביעית שלא במסומך כגון חבית שנחלקה לארכה שהיא מקבלת על דופנה רביעית שלא במסומך אך י"א דאפילו לדידהו אין להקל בזה אא"כ יחדה לתשמיש ועיין במ"א סק"ג שהאריך בזה והעלה דאין להקל בזה בכל גווני דהואיל והיא שבר כלי לא חשיבא כלל וכן הוא דעת הגר"א בבאורו. וכ"ז דוקא בדפנות הכלי וכנ"ל אבל כלי שנפחתה מלמעלה ויכולה לעמוד על שוליה שלא במסומך ולקבל רביעית נראה דיש להקל ליטול בה אם אין לו כלי אחר אך שיזהר ליטול בה במקום שנפחת ששם הכלי נמוכה דבשפה אחרת שהכלי גבוה כמה אחרונים מחמירין וס"ל דלא חשיבא כלי כיון שאין הכלי מחזיק המים במקום ההוא שנשפכין דרך הצד שנפחת ואם בכלי זה ניקב אח"כ נקב קטן אפילו רק כמוציא משקה בלבד יש להחמיר שלא ליטול בו שוב כלל:
(יג) רביעית כשסומכים אותו: לאו דוקא דה"ה אם מחזיק הרבה יותר מרביעית ע"י סמיכה אינו אסור אא"כ ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית כשלא יסמכוהו אבל אם ישאר בו רביעית אחר שפיכה לא נתבטל משם כלי:
(יד) אינו כלי: והיינו כשלא היתה תחלת תיקונו כך דאם היתה תחלת תיקונו כך הלא חשיב כלי וכדלקמן בס"ה אלא מיירי כשנפחת אח"כ קצת ממקום מושבו שאינו יכול לישב עי"ז שלא ע"י סמיכה או שהיה כלי כעין מגופה דאף אם נעשה מתחלה כך אינו חשיב כלי וכדלקמיה:
(טו) מגופה וכו': וה"ה בכיסוי כלים שהם חדין ואין מקבלין רביעית שלא ע"י סמיכה אסור אא"כ תקנן אבל אם היו רחבים מתחלה ומקבלין רביעית כשרים משום דמשתמשין לפעמים בהן ג"כ לקבל ויש מחמירין בזה אא"כ יחדן בהדיא לקבלה:
(טז) שהיא חדה: היינו שהיא חדה למטה במקום שיושבת בפי החבית ולמעלה על גבה יש בה חלל לקבל:
(יז) אין נוטלין ממנה: ואף דהיא נעשית מתחלה חדה מ"מ לא נחשבה ככלי שתחלת תיקונו כך המבואר בס"ה דמותר משום שלא נעשית מתחלה בשביל לקבל בה משקין רק עיקרה לכיסוי הוא וכן לא דמי לשק וקופה המבואר בס"ד דמחמירין שם דלא מהני אף אם תקנן לשבת בלא סמיכה משום דבזה עכ"פ משתמשין בה לפעמים לקבלת משקין: