שולחן ערוך אורח חיים קלה י
<< · שולחן ערוך אורח חיים · קלה · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם ואומר החזן כשקורא לשני אף על פי שהוא כהן וכיוצא בזה נוהגים בלוי אחר לוי:
- הגה: ולכן מותר לעלות גם כן למפטיר בכי האי גוונא ואם קורא מפטיר סתם אין לחוש לפגמו דהרי לא מזכיר שמו. ויש אומרים דאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה אבל לאחר שנשלם המנין יכולים לקרות כהן או לוי (אגור בשם מהרי"ו ומרדכי פרק הניזקין ובית יוסף בשם רבינו ירוחם) וכן נוהגין במדינות אלו ומיהו במקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה:
מפרשים
נהגו לקרות כהן כו'. ב"י הקשה הא בכה"ג איכא למיחש לפגמו של אחרון שיאמרו חלל הוא וקראוהו אחר ישראל ותירץ דכיון דקרו בתריה לוי וישראל ליכא למיחש דאם כן יצטרכו לומר שגם הלוי שקרא אחריו הוא פסול וכולי האי לא חיישי' וקשה ע"ז והא ליכא לוי בנתיים אלא ישראל לחוד ועוד כתב דס"ל ד לא אמרינן לא יקרא כהן אחר כהן אלא בשאין הפסק ישראל ביניהם. ודבריו תמוהים דהי' גופא מ"ט לא חיישי' בהפסקת ישראל לפגם האחרון ומו"ח ז"ל כתב דמיירי במוחזק לן באביו שהוא כהן ואינו בן גרושה וכדאמרינן בסמוך שאין חוששין לפגם השני דלעיל ולא דק דלא מיירי לעיל במוחזק שהוא אינו בן גרושה אלא מוחזק באביו שהוא כהן ואנו אומרים ליכא חשש שמא הוא בן גרושה דא"כ לא היו קוראין אותו במקום לוי וא"כ ודאי הכא יש חשש פגם לשני ול"נ דלא חששו חכמים לפגם השני אלא במקום שהעולם רואה שינוי ממה שסדרו חכמים כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואם אין לוי אז אחריו ישראל ולא סדרו כהן אחר כהן א"כ זה המשנ' יש בו חשש פגם כדלעיל משא"כ אם כהן ואחריו ישראל הרי כבר עשה כסדר חכמי' ואח"ז אין נראה שינוי ע"כ לא חשו לפגם דלמה יחושו בחנם ומה"ט אנו נוהגין לקרות כהן או לוי לאחרון ולא חיישינן לפגם והוא מטעם דאין כאן שינוי כנ"ל פשוט וברור ועיין בסי' קל"ח יש ראיה למ"ש:
(יד) בהפסק ישראל: פי' שקורא כהן לוי ישראל אבל אחר הלוי אסור [כ"ה מ"צ ר"י לוי] ואם אין שם לוי קורא הכהן פעמים ואח"כ ישראל וחוזר וקורא כהן וליכ' למיחש לפגמו של ראשון דאי הוי פגום מיד היו מרננין אחריו והיו קוראין אחר במקומו וליכא למיחש שיאמרו השני חלל הוא ולפיכך עלה במקום ישראל דא"כ יצטרכו לו' שגם הלוי שעלה אחריו פסול הוא וכלוי האי לא חיישי' [ב"י] והקשה הב"ח אם אין שם לוי מאי איכ' למימ' ול"נ דלק"מ דאם אין שם לוי גם הכהן השני צריך לקרו' פעמי' כדי שלא יאמרו שהישראל העולה אחריו לוי הוא וא"כ א"ל שהכהן חלל הוא ועלה במקום ישראל דא"כ למא קרא פעמים ואפשר לו' דכולי האי לא שרי' לקרות לכהן באמצע ושיקרא פעמים:
(טו) אף על פי שהוא כהן: ומ"מ בלי הפסק ישראל אסור דחיישינן דלמ' לא שמעי כולהו: במקום שתקנו שחכם העיר יקר' הי"ג מדות דלא ליתי לאנצויי שאר העם אפי' הוא כהן יכול לקרות שלישי (מ"צ ח"ב ס"ט ור"י לוי כ"ט):
(טז) למנין ז': וה"ה בתענית לא יעלה למפטיר שהוא ממנין הקרואים ואם אין שם ישראל היודע להפטיר מקרין אותו [תשובת מהר"ם סי' ס"ד] ע"ס רפ"ד ס"ד: כתוב בלבוש אנו אין נוהגין לקרותו אלא לאחרון ובפוזנא למפטיר בלבד עכ"ל וכ"מ מלשון המרדכי ומהרי"ו סי' ג' ובתשו' מהר"ם סי' י"ז כתוב ב' חתנים בשבת א' ושניהם כהנים קורין חצי סדרה עם חתן א' ושושביניו ואח"כ קורין כהן ולוי וחתן אחר ושושביניו עכ"ל משמע דבלא"ה אסור והא דקורא כהן אחר כהן א' לאחרון וא' למפטי' י"ל כיון דמפסיקין בקדיש שרי כמ"ש המרדכי ולבוש לענין חתן בראשית וחתן תורה ומ"מ משמע התם דלא סמוך אהאי טעמ' לחוד ע"ש:
(טז) ביניהם: פי' שקורא כהן לוי ישראל אבל אחר הלוי אסור כנה"ג משפט צדק ר"י הלוי פר"ח ואם אין שם לוי קורא הכהן פעמים ואח"כ ישראל וחוזר וקורא כהן ע"ש (ועי' בס' אליהו רבה מה שמתרץ על תמיהת הב"י על הרשב"א).
(יז) כהן: ומ"מ בלי הפסק ישראל אסור דחיישינן דילמא לא שמעו כולהו. במקום שתקנו שחכם העיר יקרא הי"ג מדות אם הוא כהן יכול לקרות שלישי. משפט צדק ר"י הלוי כנה"ג ע"ת מ"א.
(יח) שבעה: וה"ה בתענית לא יעלה למפטיר שהוא מנין הקרואים ואם אין שם ישראל היודע למפטיר מקרין אותו. מ"א עי' סי' רפ"ד ס"ד. וכן אין לקרותו לשביעי. וכן בי"ט לחמישי ואם קרא הכהן לחמישי אם אפשר להחליף במפטיר יחליף ויעמוד שם ויקרא למפטיר החמישי והוא יקרא המפטיר ובאם א"א כיון שעלה שוב לא ירד א"ז. והא דקורא כהן אחר כהן אחד לאחרון ואחד למפטיר י"ל כיון דמפסיקין בקדיש שרי עיין מ"א. מעשה אירע בפראג בי"ט שטעו וקראו לכהן לחמישי. והורה הגאון ר' אליהו רבה ז"ל דאם אפשר להחליף במפטיר יעמוד שם ויפטיר ויקרא האחרון והוא מפטיר ובאם א"א כיון שעלה לא ירד ע"ש טעמו.
(לא) בהפסק ישראל - פי' שקרא מתחלה כל הסדר כתקנת חכמים כהן לוי וישראל אז מותר לחזור ולקרוא כהן [וה"ה דאם אין שם לוי וקרא הכהן פעמים ואח"כ ישראל נמי מותר לחזור ולקרוא כהן]. וכן מותר לקרוא שם לוי בכל עליות שירצו וכ"ש לאחרון או למפטיר והטעם דליכא למיחש כאן לפגמו של ראשון בזה דאי הוי פגום מיד היו מרננין אחריו והיו מודיעין אותו לחזן והיו קוראין אחר במקומו ולא היו ממתינין עד אחר קריאת ישראל ולפגמו של שני נמי ליכא למיחש שיאמרו על הכהן או הלוי שהם חללים דהא אומרים אע"פ שהוא כהן וכן בלוי שהוא לוי:
(לב) וכיוצא בזה נוהגים וכו' - ר"ל אע"ג דאמרינן בס"ט דלוי אחר לוי לא יקרא הכא כיון שהפסיק ישראל בינתים וגם אומר אע"פ שהוא לוי ליכא שום חששא וכנ"ל:
(לג) למפטיר בכה"ג - ר"ל שיזכור ג"כ שהוא כהן או לוי:
(לד) כהן או לוי וכו' - וה"ה אפילו אם ירצה לעשות סדר חדש דהיינו כהן לוי וישראל ג"כ אסור לשיטה זו כיון שהוא בתוך ז' קרואים. כתבו הפוסקים דבתענית לא יעלה כהן או לוי למפטיר שהוא ממנין הקרואים שהמפטיר הוא השלישי ואם אין שם ישראל היודע להפטיר מקרין אחרים אותו:
(לה) למנין שבעה - וה"ה ביו"ט לחמישי. ובדיעבד אם טעו וקראו לכהן או ללוי באמצע מנין הקרואים אם אפשר להחליף במפטיר או באחרון ימתין בתיבה ויקראו אחר במקומו והוא יעלה לאחרון או למפטיר ואם א"א כיון שעלה לא ירד ויברך וכמו שמסיים הרמ"א דבמקום צורך ודחק יש לסמוך אסברא ראשונה [אחרונים]:
(לו) וכן נוהגין וכו' - ובלבוש כתב דכהיום אפילו לאחר שבעה קרואים אין אנו נוהגין לקרותן אלא לאחרון שבהם וכן למפטיר וכן העתיקו שארי אחרונים והטעם איתא בלבוש דלא חיישינן באחרון לפגם כי אדרבה בדורות הללו מחשבין אחרון חשיב מכולם לפי שהוא מסיים הפרשה ולגדול שבצבור קורין לאחרון ואע"פ שקוראין לאחריו המפטיר הרי מפסיקין בינו ובין המפטיר בקדיש וגם במפטיר אין מקפידין אם הוא כהן [דהוי כתחלת קריאה וכדלקמיה] ואפילו אם האחרון היה ג"כ כהן אין חוששין משום כהן אחר כהן כיון שהקדיש מפסיק ביניהן עכ"ל הלבוש ומ"מ במקום צורך כגון שיש ב' חתנים ושושבינים ולכל אחד מהן יש כהנים ולוים חולקין את הפרשה לשנים מתחלה קורין ז' גברי לאחד ואח"כ קורין לחתן השני ושושביניו. כתבו האחרונים דבשמחת תורה שמוציאין שלשה ס"ת יכולין להיות שלשה כהנים אחד חתן תורה ואחד חתן בראשית ואחד מפטיר כיון שכ"א קורא בספר אחר אבל בר"ח טבת שחל בשבת שיש ג"כ שלשה ספרים אז בספר הראשון שקורין בו פרשת השבוע אין לקרות לכהן לבסוף אף אם הוסיפו וקראו בו יותר משבעה לפי שעדיין אין משלימין הקריאה בספר הזה והמשלים הוא בספר השני שקורין בו פרשת ר"ח רק בספר השני שבו משלים האחרון ובספר שלאחריו שקורין בשל חנוכה למפטיר רשאים לקרות לכהן להיות אחרון וגם כהן למפטיר וכן בשבת של פרשת שקלים או של פרשת החודש שחל בר"ח שיש ג"כ שלשה ספרים אין לקרות כהן להשלים הקריאה בספר הראשון רק בשני ספרים האחרונים רשאים לקרות כהנים לאחרון ולמפטיר כמו שכתבתי [שערי אפרים וע"ש בפתחי שערים מה שהביא עוד בשם הפמ"ג לענין חוה"מ של סוכות ותמה עליו]:
(לז) במקום צורך ודחק וכו' - כגון בשמחת תורה וכה"ג יש לסמוך דמיד שקרא ג' קרואים הראשונים כהן לוי וישראל מותר לקרות אח"כ כהן או לוי וכמ"ש לעיל בדעת המחבר. ודע דאפילו אם נסמוך אסברא ראשונה מ"מ יש הרבה ראשונים ואחרונים שסוברין שאין להקל לקרות כהן ולוי בעלמא אלא א"כ יעשו סדר חדש דהיינו כהן ולוי וישראל דבזה אין לחוש לפגמא כלל שיאמרו עליו שאינו כהן שהרי קורין אחריו לוי אבל בלא סדר אין לקרוא כהן או לוי משום פגמא [ולפי סברא זו אפילו לאחרון או למפטיר אין לקרוא כהן ולוי אלא שבזה כבר נהגו העולם להקל וכן סתמו האחרונים. וכמש"כ הלבוש בטעמו של דבר וכנ"ל] וע"כ מן הנכון ליזהר בזה לקרותם דוקא על הסדר ואפילו כשקורין אותם לאחר ז' קרואים: