שולחן ערוך אורח חיים קלד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

(הגה: נוהגין להרבות בתחנונים בשני ובחמישי, ואומרים) (טור)

והוא רחום, ואומרים אותו בקול רם, ואם לא אמרו מעומד עובר על התקנה ונקרא פורץ גדר.

הגה: וכן נוהגין לאומרו מעומד, אבל אומרים אותו בלחש. ומה שנוהגים להרבות בתחנונים בשני ובחמישי משום שהם ימי רצון, ולכן נוהגין גם כן להתענות בהם (טור)

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

בשני ובחמישי. לפי שהם ימי רצון, שמ' יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו ביום ה' וירד ביום ב':
 

מגן אברהם

(א) בלחש:    מפני שנתקן כנגד תפלת י"ח (הגמ"נ) ואומרים אל ארך אפים מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צ"ל מעומד [מט"מ ורש"ל]:
 

באר היטב

(א) מעומד:    וכן אל ארך אפים מפני שיש בו חטאנו ווידוי ואם סיים והוא רחום קודם הש"ץ ימתין עם רחום וחנון על הש"ץ ונופל עמו. שכנה"ג.

(ב) בלחש:    מפני שנתקן כנגד תפלת י"ח.

(ג) להתענות:    נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין ביום ב' וה' מפני שב"ד של מעלה יושבין ודנין וקי"ל אם התחילו ביום גומרין בלילה לכן אין אוכלין ליל ג' וליל ו' ויש שאין אוכלים ליל ב' וליל ה'. ואשרי למי שאפשר לו לפרוש מבשר ויין כל השבוע שכנה"ג והאר"י ז"ל. והבעל יכול למחות באשתו שלא תתענה ב' וה' מיהו אם בפעם ראשון ביום שמעו לא מיחה וקיים בפניה שוב א"א לו למחות וגם להפר א"א אע"פ שהוא מנדרי עינוי נפש אלא צריך מתחלה ג' הדיוטים להפר נדרה וכן להתיר גם ההקמה של בעל ואח"כ גם הבעל יפר. דמשק אליעזר ושכנה"ג.
 

משנה ברורה

(א) נוהגין להרבות וכו' - יש מקומות שנוהגין לומר קודם והוא רחום י"ג מדות של רחמים ווידוי:

(ב) ואומרים והוא רחום - ותיקון אמירתה היה ע"י מעשה נס גדול כמובא בכל בו ונדפס בסידורים. וצריך לאמרו בכונה ובמתון ולא במרוצה:

(ג) ונקרא פורץ גדר - י"א דלא מקרי פורץ גדר אלא אם לא אמרו כלל אבל אם אמרו שלא בעמידה לא הוי בכלל פורץ גדר:

(ד) לאמרו מעומד - וכן אל ארך אפים שאומרים אחר חצי קדיש צריך לומר ג"כ מעומד מפני שיש בו חטאנו ווידוי צריך לומר מעומד:

(ה) בלחש - כמו בתפלת י"ח שאומרים אותו בלחש. וטעם דעה ראשונה כדי לעורר הכונה ונהרא נהרא ופשטיה בענין זה. י"א דכשמסיים והוא רחום קודם הש"ץ ימתין עם רחום וחנון על הש"ץ ונופל עמו וכתב בשע"ת דהאידנא אין רוב צבור ממתינין על הש"ץ וכ"א נופל על אפיו בשעה שגומר עי"ש:

(ו) ימי רצון - שארבעים יום של קבלת לוחות האחרונות שהיו ימי רצון עלה מרע"ה ביום ה' וירד ביום ב':

(ז) להתענות בהם - עיין לקמן בסוף סימן תק"פ ומה שנכתוב שם במ"ב:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש