מגן אברהם על אורח חיים קי

סעיף אעריכה

(א) בשעת הדחק:    או שהשעה עוברת [כ"ה]:

(ב) וירא שיפסיקוהו:    קאי ג"כ אדלעיל כשהוא בדרך וירא שיפסיקוהו אבל בלא"ה מתפלל מהלך או מיושב כמ"ש סי' צ"ד ס"ד וס"ו וכ"כ הב"ח בשם התו' לשון הרמב"ם או שקצרה לשונו מהתפלל מתפלל הביננו:

(ג) מעומד:    כיון דקצרה היא לא יטרד בעמידתו משא"כ בשאר תפלות:

(ד) בימות הגשמים:    מפני שצ"ל שאלה בברכת השנים ופריך ולכלליה שיאמר ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר ומשני אתי לאטרודי פי' לטעות שלא ידע לחזור לתפלתו וידלג או יוסיף (ב"י וכ"מ דלא כב"ח) מאחר דמלות קצרות הן וכ' הר"מ דאם מובטח דלא אתי לאטרודי רשאי כמ"ש סי' קכ"ח ס"ב ובקשתי לו חבר ולא מצאתי (כ"מ) ועמ"ש שם:

(ה) בימות הגשמים:    אלא מתפלל י"ח ואם הפסיקוהו עיין סי' ק"ד ס"ה:

(ו) ולא במ"ש:    מפני שצ"ל הבדל' בחונן הדעת, ופריך ונכלליה והכא ליכא למיחש שיטעה כיון דתחלת הברכה היא ותירץ הר"י כדי שלא יהא נראה שהבדלה ברכה בפ"ע היא וא"ת גבי שאלה נמי נימא האי טעמא י"ל דבשלמ' הבדלה כיון דאיכא ר"ע דסבר דברכה בפ"ע היא יבואו לומר דהל' כר"ע משא"כ בשאלה ליכ' למ"ד ולא יבואו לומר כן כנ"ל דלא כב"ח:

סעיף בעריכה

(ז) והאידנא:    וה"ה שילכו לבה"כ להתפלל בי' (ל"ח) והיכא דנהוג נהוג:

סעיף געריכה

(ח) חוזר ומתפלל:    ואף על פי שהתפלל אותה מעומד דבמהלך בלא"ה צריך לחזור ולהתפלל כמ"ש סי' צ"ד ס"ט:

סעיף דעריכה

(ט) לשלום:    ואל יאמר אדם לחבירו לך בשלום אלא לך לשלום (גמ'):

(י) בל' רבים:    דוקא תפלה הקבוע לרבים כמ"ש סי' תקס"ה סס"א אבל מלת ותנני לחן יאמר בל' יחיד (כ"כ ספר הקנה ע"פ הסוד) ויעסוק בתור' בדרך אבל לא יעיין בהלכה דלמא אתי לאטרודי (גמ' תענית) ואפש' דביושב בעגל' ואיש אחר מנהיג הסוסי' שרי אפי' עיון ואל יאכל יות' משני רעבון משו' חולי מעיים [שם] ויכנס בכי טוב ויצא בכי טוב וכתבו התוס' ריש פסחים דבעירו מותר בלילה אם אינו הולך יחידי דליכא למיחש לא למזיקין ולא לפחתי':

(יא) רוכב:    מיהו אם אפשר לו יעמיד הבהמה דקי"ל רוכב כמהלך דמי (ש"ג):

סעיף ועריכה

(יב) לדרך בבוקר:    פי' שאומר הברכות בדרך דעכ"פ אסור לאומרה עד שהחזיק בדרך כמ"ש ס"ז [ב"ש]:

(יג) הסמוכה לחברתה:    שאינה פותחת בברוך ואם הולך באמצע היום יסמיכה לברכה אחרת כגון שיאכל או ישתה דבר ויברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויאמר אשר יצר [של"ה נ"צ ואגודה]:

סעיף זעריכה

(יד) אחר שהחזיק:    נ"ל דלא יאמרו בתוך עיבורה של עיר דהיינו בתוך ע' אמה ושירים מן העיר דעיבור' דמתא כמתא כדאמרינן בנדרים ועיין סי' ר"ל סס"א ובעמק הברכה כתוב דהיינו תחום מעיבורא של עיר:

(טו) פרסה:    פי' ח' אלפים אמה:

סעיף חעריכה

(טז) יתפלל יר"מ כו':    והאר"י ז"ל היה אומרה בכל בוקר והיה אומר אח"כ כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ועיין בהקדמת תי"ט ונ"ל דתפלת מודה אני וכו' יאמר בכל ערב כל העוסק בתורה כל היום: