פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) של יום ס':    כגון אם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכא ליום ד' נמצא לעולם שני ימים בין התקופה להשאלה:


(ב) עד תפלת המנחה:    ובטור כתב עד תפלת מוסף וכהרב"י אינו מדוקדק שהרי בתפלת י"ט לא שייך שאלה וכתב הב"ח דנ"מ מי שטעה והתחיל תפלת חול בי"ט ונזכר בברך עלינו שגומר כל הברכה כמ"ש סימן רס"ח ואותו צ"ל ותן טל ומטר עכ"ל וצ"ע דהא מדינא מיד בערבית ה"ל לפסוק אף מלהזכיר אלא משום שלא יעשה אגודות נטרי' עד מוסף כמ"ש סי' קי"ד ובשאלה דלא שייך האי טעמא כמש"ל א"כ אף יחיד אינו שואל בערבית וכ"ה בהדיא בתענית דף ד' ע"ב שאלה בי"ט מי איכא וכו' ע"ש כמש"ל דיצאו המועדות בטל דגשמים לא טובים הן ונ"ל דה"ה כשחל השאלה בליל שבת וטעה יחיד והתפלל י"ח שאינו מזכיר טל ומטר כיון שהצבור לא התחילו וכ"מ בטור ע"ש ובד"מ כתב תירוץ אחר על קושית הב"י וכ' דמנהגינו שאומרים במוסף דפסח פיוטים של טל כדי להודיעם שפוסקין מטר ומתפללין על הטל כמנהג ספרד: יש לומר בברכת השנים ושבענו מטובך ולא מטובה כי כן הוא נוסח התפלה ולא שמעתי ולא ראיתי מי שאמר מטובה ואין לשנות ממטבע שטבעו חכמים עכ"ל תשובת הרא"ש כלל ד' סי' כ' וכ"כ רש"ל:

סעיף בעריכה


(ג) בשומע תפלה:    ואף על פי שרשאי להוסיף מעין הברכה כמ"ש סי' קי"ט שאני מטר שמזיק ברוב העולם ר"ן כתב הב"ח מיהו קבלתי דיש ליזהר שלא לשאול גשמים כלל שלא בזמן שתקנו חכמים אפילו בש"ת אלא מרצין לפניו בתענית ובסליחות ואומרים פסוקים ומזמורים של מטר אבל אין שואלין ותן טל ומטר וכו' ושמעתי ששני גדולים הורו לשאול בצבור ותן טל ומטר בש"ת בעת עצירת הגשמים ונאספו לעמם באותו השנה ותלו הדבר על שהטריחו כלפי שמיא ע"כ ועיין סי' תקע"ה ס"ט ובתשובת הרא"ש כלל ד' ס"י כתב דאף בשבת שאין מתענין מזכירין י"ג מדות ואומרים פסוקים של מטר ע"ש וע"ש ס"ב:


(ד) הצריכים מטר:    משמע מלשונו דדוקא כשנעצר המטר אבל בלא"ה מחזירין אותו אף על פי שהגשם במקום ההוא אינו סימן קללה וצ"ע ומכל מקום בשעת הקציר לכ"ע מחזירין אותו:

סעיף דעריכה


(ה) אם לא שאל:    ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר אומרו שם כמ"ש סי' קי"ד ס"ו [טור] ועיין סוף סי' זה:

סעיף העריכה


(ו) ושואל:    אבל הזכרה לא שייכא בש"ת דשבח הוא:


(ז) קודם ענינו:    דשאלה חמירא מענינו דאם לא אמרה מחזירין אותו משא"כ בענינו (שם):