שולחן ערוך אורח חיים ערב ח

מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש ויש אומרים שאין מקדשין עליהם:

הגה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש (אגור):

מפרשים

משנה ברורה

(יט) ‏על יין מבושל וכו' -‏‏ ס"ל דע"י כל זה אין משתנה היין לגריעותא‏ והי"א ס"ל דמשתנה לגריעותא‏ ואפילו בפה"ג אין מברכין עליהם אלא שהכל:

(כ) ‏שיש בו דבש -‏‏ כעין קונדיטון שנעשה מיין ודבש ופלפלין‏ ואפילו אם נשתנה טעמיה וריחיה עי"ז:

(כא) שאין מקדשין עליהן -‏‏ אפילו אם נתן בו דבש כל שהוא ‏[רמב"ם]‏ ואותן האנשים שמשימין מי דבש ביין למתק או משימין שם צוקער יש להחמיר לפי דבריו ‏[פמ"ג]:‏

(כב) לקדש עליו -‏‏ וע"כ מותר לבשל הצמוקין ולסנן היין ולקדש עליו [‎ח"א] ויש מחמירין דלא נקרא יין עד שיהיה תוסס ג' ימים אחר בישול הצמוקין [ספר החיים]:

(כג) שאינו טוב וכו' -‏‏ דאם הם שוין יש לחוש לדעת היש אומרים שמחמירין בזה שלא לקדש ולענין ברכה כבר נפסק לעיל בפשיטות בסימן‏ ר"ב ס"א דמברכין עליו בפה"ג:‏

ביאור הלכה

עריכה

(*) מקדשין על יין מבושל: ויין מעושן עיין בחדושי רע"א דלדעת התוס' פסול משום דאשתני לגריעותא ע"י העשן ולהרמב"ן שם כשר כמו מבושל:.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}