פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך

יש אומרים שהקדושה שביוצר יחיד אומרה לפי שאינה אלא סיפור דברים ויש אומרים שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בציבור ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים כקורא בתורה.

הגה: וכבר פשט המנהג כסברא ראשונה ויחיד אומר אותה וכשעונין קדושה זאת אומרים אותה בקול רם (הגהות מיימוני בנוסח התפלות).

מפרשים

מגן אברהם

(ב) י"א:    שקדושת ומעריצים ומקדישים כלם במ"ם ולא בנו"ן (דיני מהרי"ו סי' ל"ד) כתוב בס' הקנה קדושה זו יאמר דוקא מיושב:


(ג) מדלגה:    רק יאמר ואומרים בירא' קדוש והאופנים וכו' ואומרים ברוך:


(ד) כקורא בתורה:    כדרך שהתינוקות קורין לפני רבם [ב"י פרדס]:

באר היטב

(ג) רם:    כתב רמ"ע סי' ק"ב בקדושה זו אם היה יושב ועומד הרי זה טועה אבל אם היה עומד וישב ניכר שאינו חכם ע"ש:

ומ"א כתב בשם הקנה דוקא מיושב. בשפה ברורה ובנעימה קדושה הדל"ת בחול"ם שכנה"ג ופר"ח ועולת תמיד והיד אהרן. כשמגיע לארבע כנפות הארץ. יקח הד' ציצית בידו השמאלית ויניחם על לבו עד פרשת ויאמר ואז יקחם ביד ימינו עד שיגיע לחיים וקיימים ינשקם ויניחם.


משנה ברורה

(י) מדלגה — רק יאמר ואומרים ביראה קדוש והאופנים וכו' ואומרים ברוך. כתב בפר"ח אפילו אם היה יכול מתפלל לבדו בשביל שאיחר לבוא כיון דאיכא צבור אומרם אפילו בלחש לכו"ע:


(יא) פשט המנהג וכו' — ובביאור הגר"א הסכים להלכה לדעה האחרונה ולפי שאין לזוז מהמנהג נכון להדר אם אומר ביחיד לאמר בניגון וטעמים כקורא פסוקים וכ"כ הפמ"ג בשם הלבוש שטוב להדר בזה:


(יב) וכשעונין וכו' — וקדושה זו אם אפשר טוב לומר מיושב:


(יג) בקול רם — דוקא בצבור אבל ביחיד אומר בלחש כ"כ בא"ר אבל בשע"ת כתב שאין קפידא אף ביחיד אם יאמרה בקול רם:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש