מגן אברהם על אורח חיים נט
סעיף ב עריכה
(א) ולא אמר יוצר אור: פי' אף על פי שסיים כדינו כיון שתחילתו ואמצעו שלא כדין לא יצא ול"ד למ"ש סי' ר"ט דאם סיים כדין יצא התם מטבע קצר הוא אבל הכא תיקנו מטבע ארוך והוא שינה ממטבע שטבעו חכמים ולא יצא ונ"ל שאם לא נזכר עד שגמר אהבה רבה לא יפסיק אלא יאמר יוצר אור אחר י"ח דסדר ברכות אינו מעכב כמ"ש סי' ס':
סעיף ג עריכה
(ב) י"א: שקדושת ומעריצים ומקדישים כלם במ"ם ולא בנו"ן (דיני מהרי"ו סי' ל"ד) כתוב בס' הקנה קדושה זו יאמר דוקא מיושב:
(ג) מדלגה: רק יאמר ואומרים בירא' קדוש והאופנים וכו' ואומרים ברוך:
(ד) כקורא בתורה: כדרך שהתינוקות קורין לפני רבם [ב"י פרדס]:
סעיף ד עריכה
(ה) בפחות מי': כ"כ בד"מ בשם תר"י פ"ג דברכות וז"ל שם אף על גב שעם שבשדות דאניסי ש"ץ מוציאן מתפלה אפ"ה מק"ש אין נפטרין אלא בשמיעה ובעניית אמן ואינו פוטר אלא בי' עכ"ל ומביאו ב"י בסי' ס"ט משמע דאיירי באינו בקי דאל"כ אף בתפלה אינו יוצא וכמ"ש סי' קכ"ד אלא מיירי כשאינו בקי ואפ"ה בק"ש בעי עשרה וכ"כ האבודרהם ור"מ אלשקר סי' י', וכ' בכ"מ פ"ח מה' תפלה והא דאמרי' סופר מברך ובור יוצא צ"ל שאני ברכת הנהנין עכ"ל, ובר"ן פ' הקורא עומד לא הבין כן ולכן הקשה על הגאונים מ"ש, ומ"מ בשאר ברכות לכ"ע שאינו בקי לא בעי י'. וכ"מ בהג"א ספ"ג דר"ה עמ"ש ס"ס ו' וסי' תקס"ד:
סעיף ה עריכה
(ו) אין השני צריך: משמע דאם רצה להתחיל מראש רשאי [ב"י] אבל הד"מ כתב דאין רשאי כיון שהאחרונים פסקו כהירושלמי א"כ אם יתחיל מראש הוי ברכה לבטל':
(ז) מקדוש' ואילך: ז"ל תר"י פ"ה דברכות טעה באופני' או מאופנים עד סוף הברכה א"צ לחזור אלא מלאל ברוך ואילך דמשם ואילך כתחל' ברכה דמי עכ"ל, משמע שאם טעה באופנים מתחיל באופנים וכ"מ ל' הירושלמי כיון שסיים קדוש סיים הברכה וכ"כ הלבוש וכ"מ ל' הש"ע אם טע' מקדוש' ואילך וכו', דלא כב"ח שחולק: