שולחן ערוך אבן העזר קסח ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הניח פרות תלושין או מטלטלים, ימכרו, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. והוא הדין אם הניח מעות. ואפלו אם היה הוא חיב לאחיו מנה, מוציאין מידו וילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות. ויש אומרים שבפרות תלושין ומטלטלין ומעות, משתמש בהם כמו שירצה. ואם כתוב בכתבה: מטלטלי אגב מקרקעי, לדברי הכל ילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות.

הגה: ומכל מקום, כל זמן שלא כנסה, אין נותנים הנכסים לידו, אלא מוציאין כל המטלטלין והמעות מידו ליד בית דין או לאפוטרופוס, (אבל) הקרקעות הוא אוכל פרות (ב"י בשם הרשב"א):

מפרשים

בית שמואל

(ד) מוציאין מידו:    אף על גב דאחיו אינו כאן אי"ל לאו בעל דבר דידי את דמוציאין ממנה מדר"נ שהוא חייב לה כתובה אף על גב דהוא יורש את אחיו מ"מ א"י למחול החוב לנפשי' וכמ"ש בתוס' והרא"ש והר"ן שם ס"פ האשה, ומזה נ"ל לכאורה אם הניח אחיו כדי כתובה תו אין מוציאין ממנו החוב שחייב לאחיו דהא יכול לומר לאו ב"ד דידי את ומדר"נ לא שייך כאן מאחר דהניח כדי כתובה אף על גב דע"פ הדין משועבד לה כל נכסי בעלה אף שהם שוים יותר מסך כתוב' מ"מ להוציא מדר"נ לא שייך מאחר דיש לגבות כתובתה:

(ה) וי"א שפירות תלושים וכו':    כ"כ הרמב"ם שם הואיל מטלטלין לא נשתעבדו לכתובה אלא מחמת תקנות הגאונים אין כח בתקנה זו למונעו ולדעת הראב"ד כל מטלטלין ומעות פירות תלושים ימכרו וילקח בהם קרקע אבל אם הוא חייב לאחיו אין מוציאין ממנו משום תרתי לא עבדינן שיהיו מטלטלין משועבדים לכתובה ולהוציא מדר"נ, וכ"כ בש"ג שם וכן אם חולץ לה א"י לגבות מחוב שלו אבל מחוב של אחר גובה דקי"ל כתובה נגבית מן מלוה כמ"ש בסימן ק', ולישב הקושיא לפי הטעם הנ"ל דלא עבדינן תרתי א"כ בחוב של אח' נמי תרתי נינהו להוציא מדר"נ ולגבות מן מטלטלין עיין תוס' ס"פ האשה דף פ"ב:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש