שולחן ערוך אבן העזר קסח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

יבמה, כתובתה על נכסי בעלה הראשון. לפיכך, אין היבם רשאי למכר כלום מכל נכסי אחיו. ואם מכר או נתן מתנה, או חלק עם אחיו בנכסי המת, בין קודם יבום בין אחר יבום, לא עשה כלום:

מפרשים

 

בית שמואל

(ב) על נכסי בעלה הראשון:    עיין בתוס' ובהר"ן שכתבו מה נ"מ בזה ששיעבוד על נכסיה ראשון דהא גם נכסי הראשון שלו הוא וכתבו נ"מ דצריכה לטרוף מן משועבדים דראשון ולא בני חורין דשני ואם מכר השני ואח"כ נשתדף נכסי הראשון א"י לגבות משועבדים דשני א"נ אם גירש השני וכבר חל לגבות כתובתה ואח"כ נשתדף נכסי הראשון א"י לגבות מב"ח דשני תוס' פ' החולץ דף ל"ט ונשמע מזה נשתדף אם /אם נשתדף/ נכסי הראשון בעוד' תחת השני יש לה כתובה משני אף על גב דבתחלת היבום לא היה לה כתובה צריך אח"כ לכתוב לה כתובה דאסור לדור עמה בלא כתובה ועיין בנוסח כתובת יבמים בטור סימן קס"ו דמשמע רק במזונות התחייב את עצמו היבם כתובות יבמים א"כ אחרי שנשתדף נכסי הראשון צריך לחדש לה כתובה על שמו:

(ג) לפיכך אין היבם רשאי למכור:    אף אם ירצה לכתוב לה כתובה על נכסיו יכולה לעכב תוס' פ' האשה שנפלו אף על גב דחז"ל תקנו זאת לטובתו שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון והשתא כשנצרך למכור מנכסי אחיו אי"ל לא ניחא לי תקנ' חז"ל מאחר דבתחילה כשייבם אותה לא כתב לה כתובה על נכסיו והסכים לתקנת חז"ל תו אי"ל לא ניחא לי כנ"ל לפ"ז אם בעת היבום מיד רוצה לכתוב לה כתובה על נכסיו אינה יכולה לעכב ורשאי למכור וצ"ל לפ"ז מ"ש בסמוך דא"י למכור קודם היבום היינו דוקא כשאינו רוצה לכתוב לה כתובה על נכסיו, מיהו מש"ס לא משמע כן בעובדא דבעי אחוה למפסלי בגט והקנה לו אחיו חצי נכסי המת ואמר שם דל"מ מעשיו ולא חילקו בין אם רוצה לכתוב כתובה על נכסיו ובין שאינו רוצה לכתוב כתובה ש"מ דאין חילוק בדבר וא"ל שם הטעם משום דאין בידו למכור דעדיין לא זכה בהם א"כ קשה מה שאמר שם השתא יבם ואח"כ חלק לא עשה לא כלום חלק ואח"כ יבם מבעיא דהא ביבם כבר ולא כתב כתובה על נכסיו א"י למכור הואיל כתובתה על נכסי הראשון וכשמחלק קודם היבום אפשר דיש תקנה דהא יכול לכתוב כתובה על נכסיו ולמה פשיטא הוא דל"מ ומיהו בש"ע י"ל מ"ש בסמוך ואם מכר קודם היבום לא עשה כלום היינו מטעם זה וכן משמע מרמב"ם פכ"ב מה"א:
 

ט"ז - טורי זהב

על נכסי בעלה הראשון בטור כתב הן ביד לקוחות אין על השני כלום והוא מדברי התו' בהחולץ ד' ל"ט לחד תירוצ' והקשו על זה הא תהי' קלה בעיניו להוציאה ותירצו בענין אחר ותמה ב"י למה לא הי' הטור חש לקושיא זו ולק"מ דהתו' עצמם בפ' האשה שנפלו דפ"א כתבו כן דטורפ' מן הלקוחות ולא חשו לקושיא זו ונראה דאין שייך לתהא קלה בעיניו כו' אא"כ אין עליו שום חוב מחמת הכתובה אבל בזה שהטרוף מן הלקוחות עכ"פ יש חוב עליו דשמא ישתדף אותן השדו' שהן ביד הלקוחות או יגזלם איזה אנס ממיל' יהיה אז חוב כתובה על השני ע"כ אין קלה בעיניו להוציאה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש