שולחן ערוך אבן העזר קנ א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כל גט שהוא בטל מן התורה, אם נתגרשה בו עדיין היא אשת איש גמורה. ואם נישאת בו, תצא והולד ממזר, וצריכה גט משני מדבריהם, ומהראשון מן התורה, להתירה לעלמא. ואסורה לשניהם לעולם. וכל י"ג דרכים שנוהגין באשה שהלך בעלה למדינת הים ונישאת ואחר כך בא בעלה, שנתבארו בסימן י"ז, נוהגים בה. ויש אומרים דבעלה הראשון יורשה (המ"מ פרק י' דגרושין).

אבל אם לא נישאת עדיין, אלא נתקדשה, מותרת לבעלה ואינה צריכה גט משני. וכל גט שאינו פסול אלא מדבריהם להינשא בו, לא תינשא בו לכתחלה, ואם נישאת, אפילו לא נבעלה, לא תצא, והולד כשר; וכותבין לה גט אחר, והיא יושבת תחת בעלה. ואם אי אפשר לכתוב לה גט, והיה הבעל ותיק וגרש מעצמו, הרי זה משובח. במה דברים אמורים, שאין לו בנים ממנה. אבל אם יש לו בנים ממנה, לא יוציא, מפני שמוציא לעז על הבנים.

מיהו, נותנין גט אחר כשר, ואין בזה משום הוצאת לעז על הבנים (פסקי מהרא"י סימן כ"א). כל דבר שאנו מחמירין בגיטין, והגט בלאו הכי כשר אלא שמחמירין לכתבו לכתחלה, אם לא נכתב, הגט כשר (מהרי"ו סימן כ"ג):

מפרשים

 

(א) דבעלה הראשון יורשה:    דהא הוא לא עביד איסור וכ"פ ססי"ו:

(ב) לא תצא:    משמע אפילו גט מוקדם דפסול נמי רק מדרבנן לא תצא והר"ן כתב בפ' המגרש בגט מוקדם תצא אם אין לה בנים ועיין סי' קכ"ז:

(ג) ואין בזה משום לעז:    דוק' כשתצא ממנו אז יש חשש לעז אבל ליתן גט אחר יאמרו לרווח' דמלת' עבדי רבנן כן, ובכל גיטין פסולין הדין כן חוץ כשהו' אינו נאמן כמ"ש בסי' אח"ז:

(ד) אם לא נכתב הגט כשר:    דלא גרע מגט ישן דקי"ל אם ניתן תנשא שם ברי"ו ועיין במרדכי ר"פ מ"ש אם אמרי' בכל פיסולי דרבנן בשעת הדחק כשר ועיין תשובת מהר"מ מינץ סי' ט' ועיין מ"ש בסי' קכ"ז:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש