שולחן ערוך אבן העזר קיב ג


שולחן ערוך

נתארסה בעודה קטנה, אבדה מזונות מן האחין והארוס חיב במזונותיה.

הגה: ויש אומרים דלא אבדה מזונות אלא כשתתארס משהיא נערה (כן כתב המגיד משנה פרק י"ט בשם ר"ח והרשב"א). ויש אומרים דוקא שנתארסה מעצמה, אבל נתארסה מדעת אחיה לא אבדה מזונות (טור בשם הרמ"ה):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ז) נתארסה בעודה קטנה וכו':    אף על פי שארוסי קטנה מדרבנן אפ"ה אבדה מזונותיה לדעת הרמב"ם ועיין בר"ן מ"ש בשם הרשב"א:

(ח) והארוס חייב במזונותיה:    שהרי אין לה מזונות מאחיה ואינה בוגרת כדי שתזון את עצמה וכו' ואין אדם רוצה שתתבזה ארוסתו וכו' וכ"כ הרמב"ם ולפי זה אין הארוס חייב לזונה רק עד שתהיה בוגרת דהא משבגרה הפסידה מזונותיה אף אם לא נתארסה וזה לשון הר"ן בכתובו' דף תפ"ט ע"א אפשר דלית לה מזונו' אלא עד שעת בוגרת דלא מפסדה טפי אמטולתיה:

(ט) שנתארסה מעצמה:    אף על פי שאין מעשה קטנה כלום אפשר דמיירי שעשתה מדעת אמה או שהגיעה לעונת הפעוטו' ועיין בסי' קנ"ה:

בית שמואל

(ו) והארוס חייב במזונותיה:    היינו בעי' בש"ס לפי' הרי"ף והרמב"ם ופסקו כלישנ' דאית לה מארוס כיון דהפסידה המזונות מחמת ארוסיו לכן כתב הר"ן אפשר דאינו חייב אלא עד שתבגר דהא משתבגר אין לה מזונות מאחים וכ"מ מרמב"ם מיהו לשיטת רש"י ותוס' והרא"ש דמפרשי' בעיא זו בענין אחר אין לה מזונות מארוס ונראה הארוס י"ל קים לי כהני פוסקים:

(ז) וי"א דלא אבדה מזונות וכו':    כ"כ המגיד בשם ר"ח והעיטור והרשב"א דלא הפסידה מזונות אלא כשארסה בנערות אז הוי אריסיה מדאוריי' משא"כ בקטנותה לפ"ז אפילו נתארסה מעצמה אית לה מזונות אבל למ"ש הר"ן ס"ל לר"ח והעיטור כהרמ"ה שהביא בסמוך וכתב הר"ן בשם הרשב"א בזה"ז דגובין מן המטלטלין אם נשאת לדעתה הוי כמחילה ועסי' אח"ז שם מבוא' לדעת המ' והגמ' סתם נישואין לא הוי מחילה וכן הוא דעת הר"ן:

(ח) שנתארסה מעצמה:    עיין סי' קנ"ה בסעיף ב':

ט"ז

באר היטב

(ד) במזונותיה:    זהו לשיטת הרי"ף והרמב"ם. אבל לדעת רש"י ותוס' והרא"ש אין לה מזונות מארוס. וכתב ב"ש ונראה דהארוס י"ל קים לי כהני פוסקים ע"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש