שולחן ערוך אבן העזר צה ו

כשבאה האלמנה לבית דין לתבע מזונותיה, אין מחשבין עמה על מעשה ידיה, עד שיבואו היורשים ויתבעוה, אם ימצאו לה מעשה ידיה נוטלין אותו, ואם לאו ילכו לדרכם. ואם היורשים קטנים, בית דין מחשבין עמה ופוסקין לה מעשה ידיה כדרך שפוסקין לה מזונות:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(ה) אין מחשבין עמה על מעשה ידיה: גם לעיל בסי' ע' כתב במי שהלך למד"ה שאין מחשבין עמה על מעשה ידיה עד שיבוא בעלה והוא דעת הרמב"ם והרא"ש חולק עליו ונראה דגם כאן הרא"ש חולק עליו ושם תמהתי שבסעיף ה' העתיק דברי הרמב"ם ובסעיף י' הגיה הרב דברי הרא"ש כאלו אין חולק וגם כאן יש לתמוה למה לא העתיק דברי הרא"ש והיה לו לרמוז על מ"ש לעיל בסי' ע':

(ו) ואם לאו ילכו לדרכם: כבר כתבתי גם לעיל סי' ע' וכן הוא מבואר בתשו' הרשב"א שהעתיק הב"י שכל שהיא עושה אמרי' שמעשה ידיה לבעל א"נ שכופה לעשות אבל אם נתבטלה ולא עשתה אינה חייבת לשלם וכדמוכח שמעתת' וכו' וע' לעיל סי' ע' בלוותה ואכלה דעת הרא"ש שיכול לטעון היה לה להתפרנס ממעשה ידיה:

בית שמואל

עריכה

(ו) אין מחשבים עמה: אף ע"ג לרמב"ם כשאין הכתובה בידה טענינן שמא מחלה וכאן אין טוענים בשבילם כי שם איכא ריעות' דאין הכתובה בידה ועיין סימן ע':

(ז) ואם לאו ילכו לדרכם: כלו' אם נתבטלה ולא עשתה אינה חייבת לשלם להם וכן הדין בבעל ועיין סי' ע':

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}