שולחן ערוך אבן העזר צב ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
הוסיף להתנות גם על הפרות, שאמר לה: דין ודברים אין לי בנכסיך ובפרותיהן, אינו אוכל פרות בחייה, אבל מוכרים הפרות ולוקחים בהם קרקע ואוכל פרותיו.
- הגה: ואם מתה, יורשה (טור). ויש אומרים דאין כופין אותה למכר הפירות, אלא שאם שירה פירות ימכרם ויקנה בהם קרקע והוא אוכל פירות (טור בשם הרא"ש):
מפרשים
חלקת מחוקק
(ט) אבל מוכרים הפירות ולוקחים בהן קרקע: ואם מכרה הקרקע השניה או הפירות הרשות בידה דלא עדיפי הפירות מגוף הקרקע שאם מכרה ונתנה קיים:
(י) דאין כופין אותו למכור הפירות: דהרשות בידה לאכול הפירות או ליתנם במתנה אבל אם רוצה היא להחזיק הפירות אז כופין אותה למכור כדי שיהנה הוא מפירותיהן:
בית שמואל
(יב) אינו אוכל פירות בחייה: ומכרה קיים דהא אמר דין ודברים אין לי בנכסייך אלא כשאומר דין ודברים אין לי בפירות אז מכרה בטל כ"כ תוס' דף נ' בפ' נ"ש וע' ב"י וב"ח מיהו בתוס' ב"ק דף פ"ה ע"ב אית' אף בכותב דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירות מכרה בטל וע"ש בח"ש ובחדושי הלכות ואפשר תוס' ב"ק ס"ל פירות הוי דשב"ל ולא מהני סילוק אא"כ אמר מנכסיך ובפירות אז מהני והוי כאלו מקני הקרקע לפירות מ"ה אמרי' לענין מכירה לא סילק ותוס' כתובות ס"ל כרוב הפוסקים דסילוק מועיל לפירות א"כ למה פרט מנכסייך אע"כ דפרט לענין מכירה:
(יג) אבל מוכרים הפירות ולוקחים קרקע ואוכל פירות: בח"מ כתב בפשיטות הרשות בידה למכור הקרקע שניה והפירות ואנ"ל דלא סילק את עצמו אלא מקרקע הראשונה אבל הפירות אין בידה למכור אלא הוא מוכר ולוקח קרקע כמ"ש בתוס' דא"י למכור קרקע שניה מכ"ש דא"י למכור הפירות דהא פירות מקרקע שניה שלו הם וכן הוא בסילוק פירי פירות אא"כ שסילק עד עולם אז מה שלקחה בעד הפירות יכולה למכור אלא אם לא מכרה יורש אותה אא"כ התנה על הירושה כנ"ל:
ט"ז - טורי זהב
אלא שאם שיירה פירות כו' זהו לשון הטור בשם הרא"ש ולא יכולתי להבין דבריו כאשר אבאר בגמ' איתא אבעי' להו כתב לה בנכסיך ובפירי פירותיהן מהו שיאכל הפירות פשיטא דמכל מילי סילק נפשיה דאי אמרה מפירי פירי סליק כיון דאכלינהו לפירות פירי פירו' מהיכא ולטעמיך הא דא"ר יהודה לעולם הויא אוכל פירי פירות כו' כיון דאכלינה לפירי פירי פירות מהיכן אלא בדשייר' ה"נ בדשייר פרש"י בדשייר אם לא אכלי ומכרן ולקח בהו קרקע ועשתה פירות סילק נפשו ולא מן הראשונים עכ"ל הרי דל"ש לומר דתני מלתא בשיור לחוד במה שלא אכל עדיין דעדיין יכול לומר יש בדעתו לאכול עוד אותם אלא במה שמכרם ולקח בהם קרקע תליא מלתא אם יאכל פירו' של אותה קרקע שקנה וא"כ ה"ה נמי במה שאמר אלא בדשיירה דהיינו אם התנ הפירות לחוד ממילא הויא הפירות שלה והיא אכלה ושיירה ולקחה קרקע בעד אותו השיור אוכל הוא הפירי פירי דהיינו מאותה קרקע שקנאה יאכל הוא הפירות אבל כ"ז שלא קנאה בהם קרקע תוכל לומר עדיין אני רוצה לאוכלם וכן הוא באשיר"י בהדיא שכתב בסוף הלכך לפום גמרא דילן לא אמר מוכר פירות ולוקח בהם קרקע אא"כ שיירה ולקחה בהם קרקע עכ"ל וא"כ מה שכתב הרא"ש תחילה וז"ל מדאמר בדשייר' משמע הדבר תלוי בה אם תרצה תשייר היינו ותלקח בהם קרקע ויאכל והטור כתב וז"ל א"א הרא"ש כתב דוקא אם מעצמה שייר' הפירות ימכרם ויקח בהם קרקע ויאכל פירותיו אבל אין ב"ד אומרים לה לשייר אותה כדי שיאכל פירי הפירות עכ"ל משמע אע"פ שהיא לא מכרה הפירות ימכור הבעל אותם ויקח בהם קרקע ודבר זה ודאי אינו דתוכל לומר איני רוצה עדיין לאוכלם ולא לקנות בהם קרקע דשיור ודאי אינו מעלה או מוריד אלא הדבר תלוי באם קנתה מהם מעצמה קרקע וכמ"ש הטור עצמו אח"כ וז"ל ומ"מ אם שייר הפירות וא אכלם וקנה מהם קרקע אינו אוכל פירותיו כו' וה"נ כן הוא לענין שהפירות הם שלה ותלוי בשיור דידה היינו בקנתה היא קרקע דוקא וצ"ע ליישב לשון הטור ולענין הלכה ודאי הדבר ברור כמו שזכרנו:
באר היטב
(ו) בחייה מכרה קיים: אבל אם אמר דין ודברים אין לי בפירות נכסייך אז מכרה בטל כ"כ תוס' כתובות דף נו"ן ע"א ד"ה הבעל מוציא מיד הלקוחות וכוי ע"ש ועיין מ"ש המרש"א שם ועיין ב"ש.
(ז) קרקע: ואם מכרה הקרקע השניה או הפירות הרשות בידה ח"מ. והב"ש חולק עליו.